Category Archives: כללי

מלצר, יש עוגת קרם בטלפון שלי

הגרסה החדשה ביותר של אנדרואיד, שם קוד "cupcake" של מערכת ההפעלה מבוססת הלינוקס לטלפונים סלולריים ושות' מבית היוצר של גוגל שוחררה.

בניגוד לעדכון הקודם, גוגל השכילו הפעם לשחרר את הגרסה למפתחים להתקנה על טלפוני הפיתוח הפתוחים לפני השחרור למשתמשים הרגילים. מצד שני, הם נתנו למפתחים פער זמן של לא יותר מכמה ימים כדי להתאים את היישומים שלהם ולכן מספר יישומים קיימים לא עובדים טוב על הגרסה החדשה. נו טוב, הם עוד יילמדו איך עושים את זה נכון בסוף. לפחות הם לומדים מטעויות.

כמובן שמיהרתי להתקין את הגרסה החדשה ועכשיו, אחרי שהיו לי בערך 24 שעות לשחק איתה, הרשמים הראשוניים שלי חיוביים ביותר:

גם התגובתיות וגם צריכת הבטריה השתפרו פלאים. בתור הערכת אצבע, הייתי מדבר על שיפור של 50% וזה די הרבה. פונקציונליות הוידאו החדשה נחמדה והאפשרות לפוסט של הוידאו ישירות ל- YouTube היא טאצ' נחמד. התוספת של תמיכה ב- IME מאפשרת סוף סוף יצירה של תמיכה בכתיבה של עברית נוחה יותר מה- hack של שימוש ב- a12keys. עדיין צריך את התקנת הפונטים העבריים שלי אבל ההתקנה עובדת בדיוק באותה צורה כמו ב- 1.1 ו- 1.0 אז אני לא צריך לעדכן את המדריך. האפשרות למסכים להתיישר לפי איך שמחזיקים את המכשיר סטייל ה- iPhone היא תוספת ברוכה.

שינוי נוסף, פחות דרמטי במבט ראשון אבל זה שהכי משפיע לאורך זמן הוא שיפצור השימושיות של ממשק המשתמש שנעשו באפליקציות השונות. השינויים כאמור לא דרמטיים אבל נותנים הרגשה של ממשק יותר חלק וקל לשימוש וזה מאוד משמח. לבסוף, קצת eye candy בצורת אנימציה של מעבר חלונות (שוב, מועתקת בעליל מה- iPhone) מעלה את אלמנט הסקסיות של מערכת ההפעלה.

עם שלושה טלפונים מריצי אנדרואיד (2 של HTC ואחד של סמסונג) ו- netbook אחד, אנדרואיד היא מערכת הפעלה מעניינת מתמיד מבחינה מסחרית ועם כל התקלות שבדרך והחסרים, הביצוע של גוגל בעדכון הגרסה החדש שעונה על הרבה מהדברים שמתשמשים הכי ביקשו משמח מאוד ומרמז על עתיד מזהיר.

אה כן, ובתור צ'ופר נוסף לגרסה החדשה הופיע גם יישום SIP חדש וראשון לאנדרואיד תחת ה- GPL בשם SipDroid שהוא עדיין בבטא ואישית לא הצלחתי עדיין להפעיל אבל נשמע מבטיח בעקרון, אבל על זה בפוסט אחר 

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

אופטימיות זהירה‬

סגרנו היום חוזה שאני עובד עליו כבר יותר מחצי שנה. יכול להיות שעוד חוזה בפתח (נדע יותר שבוע הבא). יש לי עסקה נוספת בפייפליין ואנחנו עובדים על מיזם עסקי חדש ומעניין.

סתם ככה, כדי לעשות קונטרה לפוסט של אתמול על המיתון. בסוף ננצח אותו 

 

Leave a Comment

Filed under כללי

דברים שאפשר לעשות רק במיתון

לפני כמה דקות נכנס למשרד מישהו שהציג את עצמו כמתכנת ושאל אם יש לנו במקרה עבודה. כן, נתקלתי בכאלה בעבר, אבל איכשהו הוא נראה אחרת. לא אאוטסיידר, צעיר ולבוש טוב. ישראלי בעליל. מישהו שלא הייתי מניד עפעף לראות בהרצליה פיתוח. לא סוג האנשים שראיתי עושים את זה קודם וגם אם יש מידה לא מבוטלת של סטריאוטיפים ושטחיות בתיאור שלי, זה כנראה בכל זאת אומר משהו.

מה אני אגיד לכם? נראה מפחיד כרגע שם בחוץ. וגם אם מצבי טוב יחסית לאחרים, אני עדיין מרגיש את הרוחות הקרות וזה קצת מדכא.

אז בשבילי ובשביל כל האחרים, הנה רשימה של דברים שאפשר לעשות (רק) במיתון. אני יודע זאת לא נחמה, או לפחות נחמה של שוטים. אז מה? עדיף מלומר "אוי ואבוי"… מן הסתם, הרשימה קצת משוחדת לכיוון מובטלי היי טק. אז אם אתם מעצבים גרפיים מובטלים או מדריכי טיולים מובטלים תעשו רשימה משלכם ותשלחו בתגובות 

הנה הרשימה שלי:

  1. לישון צהריים באמצע סתם יום של חול.
  2. לבלות שעות במשחקי פייסבוק.
  3. להיפגש עם כל החברים מהמכללה/צבא שלא ראית כבר הרבה זמן, כי גם להם יש המון זמן פנוי ומחפשים הזדמנויות.
  4. לקרוא ספרים.
  5. להשקיע סוף סוף בבלוג המיותם שלכם.
  6. לכתוב קוד פתוח.
  7. להתארגן כל החברים המובטלים, לחשוב על רעיון על תוכנה מגניבה שהייתם רוצים שתהיה ולכתוב אותה ביחד, סטארטאפ סטייל. נכון, רוב הסיכויים שלא ייצא מזה באמת מיזם מסחרי, אבל מה יש לכם לעשות בין מקומות עבודה ממילא?
  8. ללמוד ג'אוה. או פייתון. או ארלנג. או רובי. או .net. בעצם, תשכחו מ- .net 
  9. ללכת מוקדם הביתה ולשחק עם הילדים.
  10. להפתיע את זוגתכם שתחיה בזוג כרטיסים להליכה יומית משותפת על הטיילת בזמן השקיעה (זה, בסדר, סבתא יכולה לשמור על הילדים ערב אחד).

מקווה שיהיה לכם מיתון שמח, או שלפחות הצלחתי לעלות חיוך אחד, ככה בינתיים עד שדברים יתבהרו. 

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

בחירה של ספק‬

מערכת היחסים בין ספק ולקוח היא עניין מורכב. בין ההזמנה או החוזה לבין המציאות משתרע אותו הפער שבין התיאוריה לפרקטיקה. ניהול נכון של הפער הזה הוא ההבדל בין לקוח מרוצה ללקוח מאוכזב.

מעשה שהיה כך היה: לקוח עבר שלנו פנה אלי בדיווח בעיה ברכיב תוכנה שסיפקנו לו בעבר. החוזה ביננו הסתיים זה מכבר ואיתו תקופת האחריות המוסכמת לתמיכה בבעיות שתומחרה כחלק מהחוזה.

זאת לא היתה הפעם הראשונה שהלקוח הפונה בשאלות תמיכה בקשר לפרוייקט שהסתיים מעבר לתקופת האחריות.. בעבר, ציינו כי תקופת האחריות חלפה אבל מלפנים משורת הדין ניסינו לסייע כמיטב יכולתינו והנה הלקוח פונה שוב.

עם זאת, הלקוח היה לקוח טוב – ההתנהלות מולו היתה נעימה, תשלומים הועברו בדרך כלל בזמן והוא תמיד היה מוכן להקשיב לקול ההגיון כאשר דרישותיו לא עלו בקנה אחד עם ההתחיבויות ההדדיות.

מה עושים? לתמוך בלקוח מעבר לתקופת האחריות למרות שהובהר לו שוב ושוב שעליו לרכוש תוכנית שירות והוא התעלם ובכל בעצם להפסיד כסף או לסרב לתמוך בו עד שייקנה תוכנית תמיכה ואז להסתכן בדיעה שלילית של לקוח שהשקענו משאבים רבים כדי לשמור אותו מרוצה עד עכשיו ולזרוק את הכסף שהושקע בכך לטמיון?

האמינו לי, זו איננה דילמה קלה.

בסופו של דבר, חזרתי והזכרתי ללקוח כי תמה תקופת התמיכה ועם זאת עניתי על שאלתו בקצרה והוספתי כי אשמח לחקור את הנושא לעומק אם ירכוש חוזה תמיכה.

האם היתה זאת הבחירה הנכונה? מי יודע… יתכן שלעולם לא אדע.

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

הפרסומת שמוכרת את עצמה

חוק לא כותב קובע שאם אתה לא מבין על מה הפרסומת עשרים וחמש שניות לאחר ההתחלתה, סימן שזו פרסומת לחברת סלולר.

מה זה אומר? שחברות סלולר מספקות מצרך לא מובדל אחת מהשניה ולכן כדי לא להתחרות על מחיר בלבד הן מבדלות את עצמן על בסיס ערך מוסף פסיכולוגי שברובו מיוצר על ישי הפרסומת עצמה ולא מהות השירות.

במילים אחרות, הפרסומת עצמה והדימוי המנטלי שהיא מעוררת בנו היא חלק עיקרי במה שחברות הסלולר מוכרות לנו.

וזה אומר שהמוצר שהפרסומות שחברות הסלולר מוכרות לנו הוא ברובו הפרסומת עצמה.

מוזר, לא?

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

לוקאליזציה של Pi‬

היום ג'ף אטווד העלה בפודקסט StackOverflow את הטענה שקבועים מתמטיים, כמו Pi, אינם זקוקים ללוקליזציה.

מה שג'ף התייחס אליו הוא התהליך שבו מותאמת תוכנה שבמקור נכתבה לארץ או איזור מסויים (נגיד ארה"ב וקנדה) לארץ אחרת. התהליך קרוי לוקאליזציה והוא כולל תרגום של שפת הממשק כמו גם התאמות אחרות (לדוגמה שינוי של כיוון התפריטים מימין משמאל בעברית).

למעשה, רוב המוצרים התוכנה המודניים ופרוייקטי קוד פתוח משתמשים מראש בתשתיות תוכנה המיועדות לכך שניתן יהיה לבצע לוקליזציה לתוכנה בקלות, ובדרך כלל ללא תכנות מחדש על ידי פעולות כמו שמירה של מחרוזות טקסט וכותרות של כפתורים בממשק המשתמש וכיוצ"ב במין טבלה גדולה שמכילה ערכים לכל השפות שהתוכנה תומכת בהם.

לכאורה, הטענה של ג'ף הינה ברורה מאליה. ככל שידוע למדע המודרני הערך של Pi, כלומר היחס בין היקף המעגל לקוטרו אמור להיות זהה בכל מקום ביקום הידוע. לפחות זה מה שלמדתי בבית הספר היסודי.

אבל אני קיבלתי בדיוק ספר מדע פופלארי על תיאוריית המיתרים (לא קראתי עוד אז אני מעדיף לא להזכיר את השם) וזה גרם להרהר שאם אי פעם תמצא דרך לעבור ליקומים חלופיים (כמו שמתואר בעשרות ספריםסרטים וסדרות מדע בדיוני) ונתחיל לפתח מסחר עם יקומים מקבילים נאלץ לפתח תשתית תוכנה ללוקליזציה של ערכים מתמטיים בסיסיים כמו Pi ו- e כדי לתמוך בכתיבה של תוכנות שקל לבצע להם לוקלזיציה ליקום החלופי.

שוו בנפשכם מן ספריית תוכנה שכזו, שמספקת מיני פונקציות לקבלת ערכים של קבועים מתמטיים ביקומים שונים. מן הסתם היא תכלול מיני פונקציות גנריות שלהם מספקים את הערך המבוקש (נגיד PI) ומזהה של היקום שבו נמצאים (לדוגמה EARTH_PRIME) והפונקציה תחזיר את הערך ביקום המבוקש.

כתיבתה של ספרייה כזאת, אם תדרש, עשויה להעלות אתגרים טכניים לא קלים,לדוגמה, יתכן שהתשובה הנכונה לגבי ערכו של Pi ביקום מסויים תהיה: "תלוי". ייתכן שהערך משתנה אקראית, או תלוי בגורמים נוספים (שונה בין לילות חסרי ירח ואלו עם ירח למשל, או בין ההמיספירה הדרומית לצפונית). אך האתגרים הטכניים הלא מבוטלים הללו עשוים להתגמד מול האתגרים הפוליטיים הכרוכים בכתיבת ספריה כזאת – איך קוראים לכל יקום?

לכאורה, כל אלו בעיות אקדמיות לחלוטין שאינן דורשות הרהור שני שכן, כידוע, אנחנו לא יודעים עדיין כיצד לחצות את הדרך ליקומים חלופיים ולמעשה אין אנו בטוחים כלל ועיקר שאלו קיימים. אבל לתקיפה של בעיות תאורטיות לחלוטין יש נטייה היסטורית מתועדת היטב להפוך לשימושיות לפתע ולפעמים במקומות לחלוטין לא צפויים, ראו לדוגמה את המקרה של גיאומטריה לא אוקלידית.

תחומי מדע ועיסוקים קשורים אחרים בהחלט נערכים לעתיד לבוא. מדעי הרוח מקיימים מזה עשרות בשנים דיון ער ומרגש באפשרויות עתידיות, תחת הג'אנר הסיפרותי הקרוי מדע בדיוני ופיסיקאיות תיאורטיות אינן נרתעות מלבסס תיאוריות שלמות על תאורמות שלא הוכחו עדיין.

האם מדע התוכנה והפרקטיקה הסובבת אותו צריכים גם להתחיל לחשוב על העתיד? אולי זה הזמן למובטל הי טק משועמם לפצוח בפרוייקט קוד פתוח חדש ולנסות לייצר את גרסה 0.1 אותה של אותה ספריה ללוקלזציה יקומית (בהעדר שם אחר) של תוכנה. אמנם, קיים ספק רב בשימושיות של תוכנה כזאת ואף יש סיכון לא מבוטל שהמתכנת האומלל יזרק אחר כבוד לתא מרופד עם היוודע לסביבתו הקרובה דבר עיסוקו, אבל מה לא עושים למען המדע?

גלעד

נ.ב. אם מישהו כותב כזאת ספריה אנא עדכנו אותי ואל תשכחו לספר גם לג'ף אטווד. נקודות בונוס על תצלום של הפרצוף שלו כאשר הוא קורא לראשונה על קיום הספריה 

 

Leave a Comment

Filed under כללי

על ג'וגינג ופודקסיטים

אני יוצא לסיבוב מסביב לשכונה כמעט כל יום. בערך 4 – 5 ק"מ, 45 – 60 דקות. אם לא יורד גשם, או הגעתי הביתה מת אחרי 11 בערב, תוכלו לראות אותי עושה את הסיבוב שלי בשכונה. זה מאמץ שמשתלם – אני היום 30 ק"ג פחות מכאשר התחלתי, ולפעמים, אפילו בדרך כלל, הוא מאוד כיף, אבל בהחלט לא תמיד.

אחד הדברים הקשים בלשמר את ההרגל החיובי הזה כחלק מאורח החיים השלי היא העובדה שלעשות את הסיבוב הזה (ואני עושה את אותו מסלול כל יום, ככה הכי נוח לי) זה משעמם רצח, במיוחד בשכונה שבה אני גר.

לפעמים אני שומע מוזיקה ואז אני מקפיד לשמוע מוזיקה קצבית שתכניס קצת עזוז בתוכס שלי אבל לפעמים ממש אין לי חשק למוזיקה, במיוחד מאחר שאני נוטה להשתעמם מהר מ- playlists.

כתחליף, אני לוקח איתי לסיבוב פודקסט מעניין. בדרך כלל אני מספיק לשמוע חצי פודקסט בכל סיבוב. יש לי קליינט קטן ולא רע בכלל לטלפון האנדרואיד שלי (DogCatcher) שמוריד אוטומטית את הפודקסט לטלפון לפי רשימה ואני פשוט בוחר מהפרקים החדשים. זה קצת כמו לקחת כמה חברים לסיבוב יחד איתי שאני יכול להשתיק מתי שאני רוצה…

כרגע אני שומע באופן קבוע שני פודקסטים: StackOverflow של גו'אל ספולסקי וג'פ אטווד ו- This Week In Tech של ליאו לפורט ואורחים מגוונים ואני ממליץ עליהם למי שאוהב טכנולוגיה.

למישהו יש המלצות לעוד פודקסטים טובים? רצוי ישראליים אם אפשר?

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

רוצח מקומות העבודה‬

סיליקון גרפיקס פשטה את הרגל ונמכרה עבור 25 מיליון דולר והחזר חובותיה בנות חצי מיליארד דולר ל- Rackable. איך נפלו גיבורים. בזאת מגיעה לקיצה סאגה כואבת שבמסגרתה כל מקום עבודה שעבדתי בו (לא כולל עבודות סטודנטים  נסגר, נמכר ולפעמים שניהם:

חברת גיט'קו נמכרה ב- exit מרשים למיקרוסופט, אבל לפני מספר חודשים זו האחרונה החליטה לזכור את היחידה העסקית שבה היו מועסקים רוב עובדי ג'יטקו לשעבר.

חברת קגור נטוורקס נמכרה לג'וניפר וקו המוצרים שלה בוטל מעט אחר כך (אבל הצוות המקורי של קגור חי קיים ומועסק בשמחה בג'וניפר).

והסטארט אפ קלאסטרס, שהיה לי איתו רומן תעסוקתי קצר אבל סוער, סגר את שעריו מוקדם יותר השנה.

אני אומר לכם, אני רוצח מקומות עבודה. טוב שפתחתי אחד משלי 

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

לוגיקה של מוכרת בחנות ספרים

אני: "שלום, קיבלתי במתנה את ה- DVD הזה והוא מסרב להתנגן בנגן ה- DVD שלי. אפשר להחליף אותו בבקשה?", מושיט למוכרת פתק החלפה ואת ה- DVD באריזתו הפתוחה.

מוכרת: "אין בעיה", מורידה עותק זהה של אותו DVD סגור באריזה ממדף לידה ומוסרת לי אותו.

אני: "הממ… אפשר אולי להחליף למשהו אחר או לקבל זיכוי במקום?"

מוכרת: "מצטערת, אבל אי אפשר מפני שפתחת כבר את אריזת ה- DVD" ומושיטה לי חזרה את פתק ההחלפה.

לא יכולתי להמציא את זה גם אם הייתי מנסה.

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

טוויטר אכל לי את הבלוג

עבר הרבה זמן מאז שכתבתי לאחרונה ואני מאשים את טוויטר. כששמעתי לראשונה על טוויטר חשבתי שזה רעיון הזוי ולא מוצלח. מי רוצה לפרסם בלוג שמוגבל ל- 140 תווים? עכשיו אני קצת יותר מבין וגם מכור. הנה, אפילו הפוסט הזה קצר מספיק להיות צוויץ בטוויטר 

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי