Category Archives: כללי

מדריך: עברית באנדרואיד

לבקשת הקהל, המדריך הבא מסביר כיצד להתקין תמיכה עברית על ה- G1 עם הרשאות מנהל מערכת (root) או ADP1 (טלפון הפיתוח שאפשר לקנות מגוגל).

עדכון: הוראות המדריך עודכנו כדי להתגבר על בעיה עם ההפצה המקורית שבאה עם ADP1 (אם ההוראות בגרסה הקודמת לא עבדו לכם, נסו את ההוראות החדשות) ונוספו לו תמונות מסך.

אבל לפני שנתחיל – אזהרה חמורה! המדריך המובא כאן הוא לידיעה בלבד. ביצוע של הפקודות המפורטות כאן עלול להשמיד את הטלפון שלכם באופן קבוע תוך כדי אובדן כל המידע השמור בו, או גרוע מכך. כל שימוש במדריך וההוראות הכתובות בו נעשה על אחריותכם האישית בלבד. עם המשך הקריאה במדריך אתם מקבלים על עצמכם את האחריות לכל תוצאה אפשרית, סבירה או בלתי סבירה של השימוש במידע השמור בו ופוטרים את כותב המדריך ואת המפרסם אותו מכל אחריות באשר היא.

שימו לב, כי המדריך הזה אינו מסביר כיצד להשיג הרשאות מנהל מערכת. ההמלצה האישית שלי היא פשוט לרכוש ADP1 במקום G1. כמו כן, המדריך מפרט את הדרך הפשוטה (דורשת הכי פחות ידע) ולאו דווקא המהירה או הקלה ביותר. מוכנים? יופי אז בואו נתחיל…

המצרכים

טלפון בעל גישת מנהל מערכת (root). לא חשוב אם ADP1 או G1.

כרטיס sd שמגיע עם הטלפון (אבל אין צורך להוציא אותו ממקומו).

כבל USB שמחבר את האנדרואיד למחשב, שמגיע עם הטלפון.

מחשב אישי עם חלונות, מק או לינוקס.

תוכנת UnZip כלשהיא.

תוכנת ה- Terminal Emulator של Hello Android.

את קובץ הפונטים עם עברית לאנדרואיד.

ל- Windows 32bit בלבד, ייתכן שצריך גם את driver ל- USB מגוגל.

תוכנת המקלדת הוירטואלית a12keys של חברת ShSh. ההכנות ראשית חוכמה, יש להוריד ולהתקין את תוכנת ה- Terminal Emulator ואת תוכנת המקלדת הוירטואלית a12keys. הדרך הקלה ביותר לביצוע משימה זאת היא פשוט לפתוח את יישום ה- Market על הטלפון, להקיש עם Search, לכתוב "terminal", מהרשימה המוצעת לבחור את "Terminal Emulator" ובמסך הבא להקיש על Install ואז לחזור על התהליך עם a12keys.

בסיום ההתקנה יתווספו לכם שתי תוכנות חדשות: ה- Terminal Emulator. כשתפתחו אותו תקבלו מסך פקודה של אנדרואיד (ללא טכניים שמביננו זה קצת יכול להזכיר חלון Dos של חלונות למרות שמדובר ב- shell של לינוקס כמובן.) ותוכנת מקלדת וירטואלית שמאפשרת להקליד עברית. שימו לב שהמקלדת הוירטואלית מראה עברית, אבל לא תוכלו עדיין בשלב זה לקרוא טקסט עברית בשאר היישומים.

הפעולה השנייה שיש לבצע היא להוריד את קובץ הפונטים עם עברית לאנדרואיד, שמכיל פונטים לטלפון ששונו על ידי כדי לכלול אותיות בעברית בנוסף לפונט המקורי. האותיות העבריות נלקחו מפונט חופשי אחר בשם דג'ה-וו ולמי שמעוניין בתוך קובץ ה- Zip יש קובץ עם הרשיון וזכויות היוצרים המדויקות.

לבסוף, משתמשי חלונות 32 ביט בלבד, יתכן שיצטרכו להתקין את הדרייבר לחלונות (לא ברור לי כרגע עם יש צורך בדרייבר לשימוש ב- Debug Bridge בלבד או לכל גישת USB). עד כאן ההכנות.

העתקת הקבצים

חברו את קבל ה- USB לאנדרואיד ולתקע USB פנוי במחשב. האנדרואיד ישמיע צליל ובסרגל הכלים (הפס למעלה) יופיע icon של USB.

גררו את סרגל הכלים למטה לגלות את מסך ההודעות ותראו הודעה חדשה שמבשרת לכם על חיבור USB חדש. ליחצו על ההודעה. במסך שיופיע ביחרו ב- "Mount" כדי לאשר כי אתם רוצים לאפשר ל- PC לגשת לקבצים שעל כרטיס ה- SD שבטלפון.

בשלב זה מערכת ההפעלה שלכם צריכה לבשר לכם שהיא רואה כונן נוסף שמחובר דרך USB. פיתחו אותו. פיתחו את קובץ הפונטים עם עברית לאנדרואיד והשתמשו בתוכנת Zip לפרוש את תכולת הקובץ לתוך כונן ה- USB.

שימו לב! חייבים לשים את תוכן ה- Zip לכונן ולא להעתיק את ה- Zip עצמו. עם זאת, תוכלו לשים את תוכן ה- Zip בתיקיה עם שם כרצונכם שתיצרו בתוך הכונן. בסיום ההעתקה, בצעו כל פעולה שנדרשת לניתוק כונן USB במערכת ההפעלה שלכם (לינוקס: בצעו unmount, אני מנחש שגם במק, אין לי מושג מה עושים בחלונות) וכאשר מערכת ההפעלה מאשרת לכם לעשות כן, נתקו את קבל ה- USB מהמחשב והטלפון.

עד כאן הפעולות שיש לבצע על ה- PC. ההתקנה את הפעולות הבאות יש לבצע על הטלפון עצמו: ראשית, הפעילו את תוכנת הטרמינל Terminal Emulator שהתקנו בשלב ההכנות. תקבלו מסך בצבע כחול עם סימן $ קטן בחלק שמאלי העליון של המסך.

כעת, פיתחו את המקלדת של הטלפון והקלידו במדויק את הפקודה הבאה והקישו Enter בסיומה: su אתם אמורים לראות סימן # קטן מתחת ל- $. כל תגובה אחרת אומרת שאין לכם הרשאות מנהל מערכת (root) ולא תוכלו להתקין את העברית. כעת הקלידו את הפקודות הבאות במדויק והקישו Enter בסוף כל שורה:

mount -o rw,remount -t yaffs2 /dev/block/mtdblock3 /system

cat /sdcard/DroidSans-Bold.ttf > /system/fonts/DroidSans-Bold.ttf

cat /sdcard/DroidSansMono.ttf > /system/fonts/DroidSansMono.ttf

cat /sdcard/DroidSans.ttf > /system/fonts/DroidSans.ttf

cat /sdcard/DroidSerif-Bold.ttf > /system/fonts/DroidSerif-Bold.ttf

cat /sdcard/DroidSerif-Regular.ttf > /system/fonts/DroidSerif-Regular.ttf

reboot

בסיום הפקודות הללו הטלפון יאתחל את עצמו. עם עלייתו מחדש הפונט אמור להיות מעודכן ותוכלו לראות טקסט עברי בכל אחד מהאפליקציות, ללא שיבושים בטקסט אנגלי או אחר. לכתיבת עברית, הריצו את תוכנת a12keys ובחרו בעברית (אות ע בממשק), הקלידו את הטקסט בתוכנה ובסיום הקישו על Menu ואז Copy To Clipboard, חיזרו ליישום שבו רציתם לכתוב ובצעו Paste (לחיצה על Menu ו- v ביחד). כעת כם תוכלו למחוק את הקבצים מכרטיס ה- SD, אין בהם עוד צורך.

בהצלחה ותודה לכל הכותבים ב- iAndroid.co.il על העצות, התוכן, ל- ShSh על תוכנת המקלדת הוירטואלית, וכמובן, תודה לגוגל על אנדרואיד

סגור לתגובות על מדריך: עברית באנדרואיד

Filed under כללי

הרפתקאות בארץ אנדרואיד

נו, אז בשעה טובה ומוצלחת קיבלתי את ה- ADP1 שמריץ את מערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים פתוחת הקוד ומבוססת הלינוקס אנדרואיד. ה- ADP1 הוא גרסת הטלפון למפתחים שגוגל מוכרת, בניגוד לגרסה המסחרית הרגילה (G1) שנמכרת בחנויות. השוני העיקרי הוא שהטלפון פתוח לקבלת שינויים ועדכונים מכל צורה ללא צורך ב- jail breaks למינהם ומאחר שהמערכת ההפעלה פתוחת קוד זה מאפשר לעשות כל מה שרוצים עם הטלפון.

רושם ראשוני אחרי כמה ימי שימוש: אני מכור לחלוטין. אולי זה לא IPhone, אבל זה ממש ממש נחמד. נתתי ל- ADP1 שלי כרטיס SIM עם תוכנית DATA נדיבה ועכשיו יש לי חיבור אינטרנט זמין תמיד. כל הפגישות, דוא"ל, טוויטר, וויקיפדיה, פייסבוק וכמובן SSH זמינים תמיד, always on. ההרגשה מבחינתי היא כמו לעבור מחיבור dial up לחיבור קבוע. אבל הקטע המגניב באמת הוא הרגע שבו אני פותח את הטרמינל ל- shell על הטלפון. הממ… iptables? כן! יש לי Firewall על הטלפון הסלולרי :-)

מש שכן, הבחירה בטלפון עם מערכת הפעלה פתוחה הוכיחה את עצמה מיד.כל אותם דברים שגוגל לא סיפקה באנדרואיד ושהם מעבר לאפליקציות שאפשר להוריד לטלפון משוק האפליקציות של גוגל, ניתנת להעשות עם קצת מאמץ וקוד פתוח. לדוגמא:

הגרסה הנוכחית של אנדרואיד לא תומכת בעברית, אפילו לא לקריאה בלבד. לכן משימתי הראשונה היתה הוספת תמיכה שתאפשר קריאה בעברית לפחות במערכת. ראשית חוכמה שמתי לב שבכל מקום (web, דוא"ל וכיוצ"ב) שבו אמורים להופיע אותיות בעברית מופיעים ריבועים, אך שפות זרות אחרות (יפנית ורוסית לדוגמה) כן הוצגו נכון. זה גרם לי להניח כי אנדרואיד מכיל תמיכה ביוניקוד, אבל הפונטים הכלולים במערכת ההפעלה אינה מכילים את התוים העבריים. חיפוש מהיר ברשת (החברה מ- iAndroid עשו עבודה טובה) הראה שאני צודק – אנדרואיד מגיע עם משפחת פונטים בשם דרוייד, שפותחו על ידי חברה שמתמחה בתחום במשך שנתיים תמימות, אבל הוא אינו כולל תווים בעברית. אנשים טובים ברשת דיווחו שניתן להחליף את הפונט הדרואידי בפונט אחר (אריאל או דג'ה-וו, לדוגמה) שמכיל גליפים עבריים, אבל התוצאה היא שכל הממשק של הטלפון מוחלף לפונט אחר וישנם יישומים מסויימים שהדבר גורם להם שיבוש בתצוגה.

נו, זה היה קל, כמעט קל מדי: הורדתי את משפוחת פונטי הדרואיד מהאתר של גוגל ואת פונט דג'ה-וו מהאתר שלו, שמתי לב שלשניהם רשיונות חופשיים תואמים ועשיתי מיקס: בעזרת תוכנת FontForgeביצעתי השתלה של הגליפים העבריים שהיו כלולים בדג'ה-וו בתוך הפונט י הדרואיד והתוצאה היא פונט דרואיד מקורי שכולל גם את הגיליפים העבריים. העלתי את זה לטלפון וזה נראה ועובד מצויין. הנה הדרואיד המשופצר שלי למי שרוצה: HebDroid.

המשימה השניה שלי היתה להשיג tethering עם הטלפון. למי שלא מכיר את המונח, הכוונה לכך שהטלפון יספק חיבור רשת למחשב נייד דרך Bluetooth. מאחר שה- SIM שהכנסתי לטלפון עם תוכנית  ה- DATA הנדיבה היה זה שבמקור השתמשתי בו למודם הסלולרי שבו השתמשתי היה לי חשוב להיות מסוגל לקבל חיבור רשת דרך הטלפון כדי שלא אצטרך לפרק את הטלפון כדי להוציא את כרטיס ה- SIM בכל פעם.

אנדרואיד אכן מגיע עם תמיכה ב- Bluetooth למטרות שמע (אוזנייה למשל) אבל אין תמיכה בנוייה בפרופיל של PAN, עדיין, למרות שגוגל מבטיחים את הפיצר לגירסאות הבאות של התוכנה – אבל מי רוצה לחכות? שוב למרבה המזל, מאחר שמדובר בלינוקס כל מה שצריך זה לקמפל את המודול הנכון, להוסיף כמה חוקי NAT ל- IPtables (כבר הזכרתי שהטלפון שלי מגיע עם firewall מובנה? :-) והכל עובד.הנה ההוראות מדוייקות איך לעשות את זה למי שמעוניין.

מה הצעד הבא? כנראה חיבור VoIP. ישנן טענות עיקשות שכדי לרצות את חברות הסלולר גוגל דאגה שיהיה זה "בלתי אפשרי" לתמוך ב- VoIP אנדרואיד. עדיין לא ברור לי שזה באמת נכון ואני חושד שכל מה שזה אומר שאי אפשר לבנות יישום VoIP על בסיס ממשק ה- Java לפיתוח אפליקציות אבל שכן אפשר לעשות את זה אם כותבים לממשק הלינוקסי. אנחנו נראה.

וכן דורון, רק כדי לחסוך לך את התגובה, אני יודע שגם ה- OpenMoko מגיע עם Firewall. זה בסדר, זה שאחד טוב לא אומר שהשני רע :-)

גלעד

 

1 Comment

Filed under כללי

בית חכם עם לינוקס וקוד פתוח

יש לנו הרצאה מגניבה במיוחד בהרצלינוקס השבוע. כל כך מגניבה שאני רוצה להקדיש לה פוסט מיוחד כדי שכולם ידעו – איך בונים בית חכם עם לינוקס וקוד פתוח.

את המרצה, יונתן קופל, פגשתי לגמרי במקרה (תודה ליאור :-) וגיליתי שהוא בנה בית חכם מבוסס לינוקס וקוד פתוח ופשוט התחננתי שיבוא לספר לנו איך ומה ולמרבה השמחה הוא הסכים.

אז תרשמו: יום חמישי, שש וחצי בערב, רחוב משכית 27 בהרצליה פיתוח במכללת הי-טק. חניה חינם והקפה והעוגיות עלינו. רק תגיעו בקבלה שאתם באים לקבוצת הלינוקס. ומי שרוצה פרטים על המפגשים הבאים ומפה יש הכל באתר.

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

מלחמה ומיתון בקריקטור

ראובן לרנר, איש קוד פתוח ותיק שהוא גם אחד מהמפתחים הראשונים של אפליקציות לווב, פצחנו בפודקסט/וידאוקסט חדש בקריקטור.

הנה הקדימון של הפרק הראשון

והנה כל הפודקסט.

 

Leave a Comment

Filed under כללי

בשנה הבאה על שולחן העבודה

המילים הללו נכתבות על גבי מעבד התמלילים OpenOffice.org שרץ לו בבטחה במערכת Ubuntu Linux.

מזה שבע שנים שאני משתמש באופן בלעדי במערכת ההפעלה מבוססת לינוקס בתחנת העבודה שלי. בה אני קורא דואר אלקטרוני, גולש ברשת, מצ'וטט, מנהל את הבלוג שלי, כותב וקורא מסמכים (כן, גם בפורמט של Microsoft Word), ויוצר ומעביר מצגות. אני לא מוכן לוותר על הלינוקס שלי עד כדי כך שהריב הראשון שלי עם אשתי התרחש כשהיא האשימה את הלינוקס היקר לי בחוסר ידידותיות.

למרות זאת, בחינה של הכותרות של כלי תקשורת שעוקבים אחרי תנועת הקוד הפתוח בעולם מגלה שהעולם בכללו אינו רואה איתי עין בעין את הדברים, שנה אחר שנה עולה השאלה: 'האם השנה תהיה שנת הפריצה של לינוקס בקטגוריית מחשבים ביתיים?', כמין טקס דתי שמזכיר קצת את 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' בפסח. המספרים, בינתיים, אינם מעודדים. אחוז המחשבים הביתיים שמריצים לינוקס מוערך כפחות מחצי האחוז, מרחק רב מכמעט שמונת האחוזים מהשוק שמחזיקה מערכת ההפעלה של אפל, Mac OS X.

מדוע מערכת ההפעלה פתוחת הקוד שכבשה בסערה את תחום המערכת משובצות המחשב, מערכת שרצה על רוב מכריע של מחשבי העל בעולם ומטפלת בכל חיפוש בגוגל, עסקה בבורסה של ניו יורק ומיליוני מערכות מיחשוב גדולות בכל העולם, לא הצליחה, לעשות מהפכה גם אצלנו בבית ולהחליף את חלונות הותיקה על המחשב האישיים של רובנו? לפניכם שלוש סיבות:

ישן מפני חדש תוציאו (אבל אל תיגעו לי בשולחן העבודה)

אנשים שונאים שינויים, זאת עובדה. במיוחד שינויים הרי עולם, כמו הזזה של שורת התפריט במחשב שלהם ממיקום ברירת המחדל שלה בתחתית המסך, אל חלקו העליון. את הלקח הזה למדתי בדרך הקשה, כאשר אימי היקרה התקשרה אלי מוקדם בבוקר אחד, היסטריה חנוקה בגרונה ובפיה בשורת רעה: 'יש לי וירוס במחשב'. בירור קל של העובדות העלה כי מדובר בהגזמה קלה: בביקורי בביתם של הורי בליל אמש, נקראתי לסייע להם, מעשה בן אוהב שמבין במחשבים, להתקין עדכון תוכנה כלשהוא ובהיסח הדעת הסטתי את סרגל הכלים ממקומו הרגיל אל מעלה המסך, ושכחתי להחזירו למקומו. אימי, בבואה בבוקר להשתמש במחשב לא מצאה את כפתור התפריט במקומו הקבוע והסיקה מיד שהמחשב לקה בוירוס קטלני.

הסיפור הקטן שלי אולי מצחיק, אבל כמו כל בדיחה טובה עומד בבסיסו אמת רצינית מאוד: מהפכת המחשוב הגדולה של סוף המאה העשרים הביאה את המחשב לכל בית ולידי כל איש, גם ובמיוחד כאלה שמחשבים איננו תחום עיסוקם. מבחינתם, שינויים אזוטריים במראה של ממשק המשתמש הינם מחסום רציני מאוד לשימוש ועדכון תוכנה מגרסה אחת של מערכת הפעלה לאחרת מהווה אתגר כמעט בלתי עביר.

במצב עניינים כזה, החלפה של מערכת ההפעלה ואיתה ממשק המשתמש כולו איננו דבר שאפשר לשקול ללא סיבה רצינית וכבדת משקל מאוד. לינוקס אולי מערכת הפעלה יציבה יותר, חדשנית יותר ובטוחה יותר, אבל אלא אינן סיבות מספיקות להחליף לאמכם, וחשוב מכך, לפקידה במשרד ולאיש השירות במוקד התמיכה, את צורת התפריט ומיקום סרגל הכלים.

זה הגיע עם המחשב

הנה עובדה שרוב האנשים אינם מודעים אליה: התקנה של חלונות על מחשב חדש עד למצב שבו כל רכיבי המחשב כגון הכרטיס הגרפי הכרטיס הקול עובדים באופן מיטבי היא משימה לא טריוויאלית, שעשויה לצרוך כמה שעות טובות ואפילו גרוע מכך גם מטכנאי PC מנוסים, במיוחד אם יש צורך להוריד באופן נפרד מאתר היצרנים השונים תוכנות להתקני חומרה יעודיים שאינם כלולים בהתקנה הבסיסית של חלונות.

הסיבה שרוב האנשים אינם נחשפים לעבודה זאת, היא: רובנו קונים מחשב שכבר מותקנת עליו מערכת הפעלה ואיננו נדרשים לתת דעתנו על כך. יתרה מכך, אם איתרע מזלנו ואנו נאלצים להתקין מחדש את מערכת ההפעלה, זמינה לנו עזרה מיידית בצורת טכנאי מחשב השכונתי שיבצע את העבודה במקומנו.

לינוקס, לעומת זאת, החלה להיות זמינה כמערכת הפעלה מותקנת מראש מיצרני המחשבים הגדולים רק בשנה האחרונה (ואף זאת בחו"ל). גם מספר טכנאי המחשב הבקיאים בהתקנת לינוקס מצומצם יותר באופן טבעי – אם כי יש להניח שבעקבות זמינותה של לינוקס כמערכת הפעלה מותקנת מראש מיצרנים מהדרג הראשון כגון אסוס ודל ישנו גם תמונה זאת במהרה.

לא צריך לרכוש פרה כדי לשתות מהחלב

אף אחד, מלבד גיקים מושבעים, אינו רוכש מחשב חדש כדי להריץ עליו מערכת הפעלה. תפקידה של מערכת ההפעלה הוא לספק שירותים לסיבה האמיתית שבגללה אנו רוכשים מחשבים: היישומים. בין אם מדובר בדפדפן אינטרנט או חבילת תוכנה משרדית, השימוש האמיתי שלנו במחשב הם היישומים, מערכת ההפעלה היא בסך הכל רע הכרחי. מאחר שכך הוא המצב, ההחלטה להחליף מערכת הפעלה למערכת חדשה ובלתי מוכרת, דורשת שיהיו יישומים שדרושים לנו ושניתן לקבלם רק על מערכת ההפעלה החדשה.

מערכות ההפעלה מבוססת לינוקס אכן מגיעות עם עושר מדהים של יישומים פתוחי קוד שיפתיעו את כל מי שרגיל לחלונות שמשחק הסוליטר הוא גולת הכותרת של היישומים המובנים עם מערכת ההפעלה. החל מחבילת יישומים משרדיים, דרך יישומים לעיבודי תמונה, קול ווידאו וכלה ביישומים מקצועיים כערכת כלי פיתוח ויישומים סטטיסטיים, שימוש בלינוקס כמערכת הפעלה למחשב ביתי פותח בפני המשתמש עולם עשיר של תוכנה פתוחת קוד באיכות גבוהה שזמין להתקנה מיידית בלחיצת עכבר, באופן חוקי ונח להדהים.

אך עליא וקוץ בה, רובם ככולם של יישומי הקוד הפתוח, ובוודאי הטובים והמוצלחים מבינם, זמינים גם למערכות הפעלה אחרות וחלונות בראשן. כך, אין בעיה למשתמש הביתי שרגיל לחלונות לעשות שימוש בעילית שיש לעולם הקוד הפתוח להציע, כדפדפן האינטרנט פיירפוקס, חבילת התוכנות המשרדיות אופן אופיס, נגן המדיה הצנוע VLC, פלטפורמת הבלוגים וורדפרס ועורך התמונות גימפ והכל מהנוחות המוכרת של מערכת ההפעלה חלונות. ומצידו השני של המתרס, למרות שלרוב רובן של התוכנות החלנואיות יש גרסאות או מקבילות הרצות על לינוקס, הרי גרסאות אלה אינן תמיד נטולות בעיות משלהם (וכי איזו תוכנה עובדת תמיד לפי המצופה ממנה?), ולעיתים קשה למצוא תחליף הולם ובייחוד ליישומים ייעודיים שפותחו באופן מקומי.

מה טעם למשתמש הביתי לעשות את המעבר, אם הוא יכול לקבל את מלוא התמורה בדמות כל אותם יישומי קוד פתוח תחת מערכת חלונות המוכרת שלו וזאת מבלי להסתכן שיישום כזה או אחר שבו הוא עושה שימוש, אזוטרי ככל שיהיה, יחסר לו.

הדוגמה הטובה ביותר למגמה זאת היא דווקא מערכת ההפעלה של חברת אפל, Mac OS X, שהיא מערכת קניינית סגורת קוד לעילא ולעילא, אך מבוססת על ליבה של מערכת הפעלה פתוחת קוד שהיא כעין דודנית רחוקה של לינוקס בשם BSD ועל כן תומכת באופן טבעי ביותר הן ביישומים הידידותיים להדהים המיוחדים למערכת הפעלה זאת והן בכל אותם יישומי קוד פתוח, שכן קרבת המשפחה ללינוקס מאפשרת להמיר יישום מלינוקס למערכת של אפל בקלות יחסית. מצב זה גרם לכך שיש הטוענים כי Mac OS X היא למעשה הפלטפורמה המועדפת למערכת הפעלה ביתית לאוהדי הקוד הפתוח, למרות שמדובר מערכת קניינית.

חמורו של משיח

מה צופן לנו העתיד? האם נגזר עלינו להביט בעולם הדיגיטלי לעד מבעד לחלונות המסופקים לנו באדיבותה של חברת מיקרוסופט? האם למרות היתרונות הרבים של מערכות הפעלה מבוססות לינוקס יישאר תמיד תחום תחנות העבודה הביתיות בבחינת מראה רחוק שאליו תמיד נשאף אך אליו לא נגיע?

ובכן, לאו דווקא. המעבר ליישומים מבוססי רשת מחד גיסא והמעבר לעולם שבו רבים מהמשתמשים משתמשים בהתקני מחשוב ניידים או טלפונים סלולאריים (תחום שבו ללינוקס יש ייצוג הרבה יוצר ממשי), גורם באופן טבעי לתהליך יישומים חדשים נבנים על גבי תשתיות פיתוח תוכנה למערכת ההפעלה.

בעולם כזה, שבו חשיבות מערכת ההפעלה הופכת להיות משנית ומהווה כלי להרצת דפדפן או שכבת תוכנה אחידה כג'אווה או דוט נט (שלה מימוש פתוח קוד בשם מונו הרץ על לינוקס ופותח בתמיכת מיקרוסופט), ההשפעה של מערכת הפעלה על המשתמש הסופי הולכת ויורדת בקצב מהיר ואיתה גדל הפיתוי של מנהלי רשתות מידע של גופים עסקיים גדולים לעבור ללינוקס גם כסביבת עבודה למשתמש הקצה כדי לחסוך בעלויות.

מגמה זאת, שאת ראשיתה ניתן כבר לראות כיום במקומות כמו עירית מינכן, תוביל לכך שלינוקס כמערכת הפעלה לתחנות קצה תהפך להיות מוכרת יותר ויותר לעובדי מידע מהשורה ודרכם לציבור הרחב, וכמו חלונות ו- Mac OS X תהפך לעוד מערכת הפעלה שבסופו של דבר תהיה לא יותר מכלי להגיע לדפדפן שדרכו נעבוד עם יישומים שירוצו לא על המחשב שלנו כלל, אלא בענן המחשוב הגדול של האינטרנט, ממש כמו פייסבוק וג'ימייל היום.

ומי שרוצה לטעום טעימה קטנה מהעתיד הזה כבר היום, מוזמן לבקר באתר של חברת אולטאו שמספקת פתרון משולש שמאפשר לקבל מערכת הפעלה למחשבים ביתיים שמחליפה את חלונות לחלוטין, או לחלופין רצה לצד חלונות בשיתוף פעולה בטכנולוגיית וירטואליזציה וכן ניתנת לגישה גם דרך דפדפן כפתרון שולחן עבודה וירטואלי מבוסס דפדפן וכל זאת בסינכרון מלא – http://www.ulteo.com

ובברכת "בשנה הבאה לינוקס על שולחן העבודה", נסיים.

המאמר פורסם במקור בגליון חודש אוגוסט 2008 של עיתון PCPlus בהוצאת אנשים ומחשבים.

 

Leave a Comment

Filed under כללי

חוק הספאם

נו, לפי השעון שלי אנחנו 9 ימים אחרי החלת חוק הספאם החדש ולדעתי הגיע הזמן לסיכום ביניים קצר.

ראשית חוכמה, החוק עובד: החל מכניסת החוק לא קיבלתי ולא דוא"ל זבל אחד בעברית. כמובן שדוא"ל זבל שמקורו בחו"ל ממשיך להגיע בכמויות הרגילות, אבל אני יכול להישבע שאני מרגיש ירידה קלה אבל מורגשת בכמות הספאם הכללית שאני חשוף לה.

אבל האפקט המעניין ביותר של החוק הזה, שאני חייב להודות שלא ציפיתי לו, הוא איכותי ולא כמותי: מספר ימים אחרי כניסת החוק לתוקף גיליתי דוא"ל עם כותרת בעברית בתיקית הספאם שלי. הוא היה כך כך בולט שהייתי חייב לגלות במה מדובר – פתחתי את הדוא"ל וגיליתי שלא מדובר בדוא"ל זבל כלל ועיקר אלא בהצעה מסחרית שנשלחה בדיוור ישיר על ידי עסק שנתתי לו את הדוא"ל שלי מתוך מטרה לקבל הצעות כאלה ושבאופן נקודתי שמחתי מאוד לקבלה (למי שתוהה – מבצע ב- RunningSushi בהרצליה)

שימו לב מה קרה כאן – לפני כניסת החוק לתוקף הדוא"ל השיווקי הלגיטימי הזה היה טובע במבול דוא"ל הזבל. אין סיכוי בעולם שהייתי רואה אותו. עכשיו, יכולתי לראות אותו. לפני כניסת החוק לתוקף ניסו כל מיני בעלי עניין מפוקפקים לשכנע את הציבור כי החוק יפגע בעסקים קטנים מפני שדיוור ישיר הוא אמצעי הפרסום היעיל ביותר עבורם.

למעשה, מה שקורה הוא בדיוק להיפך – בגלל שאנחנו מקבלים רק מה שאנחנו מעוניינים לקבל, העסקים הקטנים מקבלים תשומת לב גבוהה לאותם מסרים שאנו מעוניינים בהם ולא מטרידים אותנו עם אלו שלא, כלומר, יעילות הדיוור הישיר עלתה ולא ירדה והמפסידים היחידים הם אותם "עסקים" מפוקפקים ששלחו כמויות אדירות של דוא"ל זבל בלתי רצוי ומציק.

איזה יופי. אם תוצאות כאלה, אני עוד עשוי לחזור ולהאמין במחוקק הישראלי. 

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

ערב גיקים

אתמול אני וחברי הטוב ש' שחזר לביקור מולדת מפתיע (הוא אמר שגם הוא היה מופתע) יצאנו לערב גיקים.

מה זה "ערב גיקים" אתם שואלים? נו טוב, זה בדיוק כמו ערב של גברים, שרק שבמקום הבירה והכדורגל יצאנו לאכול חומוס בחומוס אשכרה ומשם המשכנו להרצאה שנתתי במועדון הלינוקס של הרצליה,הרצלינוקס, על חידושים בטיפול בזמן במערכת ההפעלה לינוקס וקינחנו בערב על מיחשוב עננים בגרג' הגיקים. גיקים או לא גיקים? 

הערב התחיל ברגל ימין כשבמטה קסמים מצאנו מקום חנייה(חוקי!) ממש בסמוך לחומוס אשכרה. החומוס באשכרה היה כרגיל טעים (ובעיקר ממלא), אבל לא מלהיב. ש' לעומת זאת מצא את החומוס נפלא, אולי בגלל הזכרונות.

בהרצלינוקס פגשנו את א' שעבד איתי שהגיע להרצאה וש' שיעשע אותנו בחידה ("יש שני threads שמריצים כל אחד לולאה בת עשר איטרציות, בכל איטרציה בכל אחת מהלולאות מתבצע ת העלאה ב- 1 של משתנה משותף בין שני ה- threads. אין שום הגנות או מנעולים בין ה- threads. אם המשתנה המשותף מאותחל ל- 0 בריצת התוכנית מה הערך המינימלי שהוא יכול לקבל בסופה?") ולאחר מכן פתחתי בהרצאה.

כמו כל פעם שאני מעביר הרצאה בפעם הראשונה, הרגשתי שיש הרבה מקום לליטוש. מזל שיש הרבה מועדוני לינוקס בארץ…אני אלטש את ההרצאה עוד קצת ואעלה את השקפים לאתר.

כשההרצאה התחילה היו חמישה אנשים בקהל אבל לאורך ההרצאה הגיעו עוד ועוד אנשים עד שבסופה החדר היה מלא, כולל משתתף אחד שהגיע לשקף האחרון 

הגענו לגרג' בשמונה וחצי בדיוק, שזו בדרך כלל שעה מוקדמת מאוד. אבל הפעם, אולי בגלל שהגיעו יחסית מעט אנשים (באופן יחסי – היו יותר מחמישים) התחילו מוקדם, לפחות זאת היתה ההתרשמות שלי. ההרצאות היו טובות אבל איך שהוא לא הצליחו לחדש לי הרבה. כנראה שאני גיק מדי. בתמונה אבנר אלגום מעביר את הרצאת הפתיחה.

עד כאן מהגיקים. שבוע הבא נצא להאבקות בוץ נשים ונשתה וויסקי כמו גברים אמיתיים 

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

קצת עתידנות

, רציתי להסביר קצת את התיאוריה שלי בנוגע לכך שהנייד והענן מוחקים את מחשב הדסקטופ באופן שאנחנו מבינים אותו היום.

כבר כרגע, בין מכשירים ניידים שנעים מטלפון סלולרי, דרך ה- IPhone וה- G1 ועד למחשבים ניידים בפורמט קטן כמו ה- EEPC מגדירים מחדש את יחידת המחשוב האישית שלנו. במקביל, יותר ויותר מהתוכן והאפליקציות שאנחנו משתמשים בהם נמצאות בענן מחשוב ומשתשות ביחידת המחשוב האישית שלנו כבמתקן תצוגה משוכלל ותו לא.

שני המגמות הללו אינן מנותקות אחת מהשניה, אלא מזינות אחת את השניה (וזאת גם הסיבה למה חברת ענן כמו גוגל נכנסה לעסקי הטלפונים הסלולריים) ואני מאמין שהם ימשכו כשהתוצאה הסופית היא המשך הירידה ברלונטיות של מחשב הדסקטופ או אפילו הלפטופ כמו שאנו מכירים כיום, עד להפיכתו לאביזר זניח.

עכשיו, קל להעלות הרבה התנגדויות לתחזית כזאת – גם מסך המגע המשוכלל ביותר בטלפון סלולרי אינו תחליף נוח למקלדת ומסך גדולים וכמה שנוח ונעים לקרוא דוא"ל בבלקברי עדיין לא היית רוצה לבצע עליו פעולה קצת יותר אינטסיבית – נגיד לערוך תמונות בפוטושופ או גימפ.

הנקודה היא שכל ההתנגדויות הללו מקורן במגבלות במערכות המחשוב הניידות כמו שאנחנו מכירים אותם כיום (ואני בכוונה נמנע מהשימוש במילה סלולרי), אבל המגבלות האלה רחוקות מהלהיות אינהרטיות לניידים של העתיד וכל זה לחלוטין טכנולוגיה חדשנית ופריצות דרך.

דמיינו נייד שדומה מאוד ל- Iphone ול- Gphone, אולי עם מעבד קצת יותר חזק, עוד זכרון וחיבור רשת מהיר יותר, אבל שום דבר אקזוטי ושיש לו בנוסף לממשקים הרגילים תקע USB 3.0 שהוכרז השבוע, שתומך בהעברת נתונים במהירות של 480 מגהביט לשניה, או פשוט נדחוף את הטלפון הזעיר כולו למערכת יעודית שמחוברת לכל אלו, מודו סטייל.

כשהתכונות שמעניקות ניידות מגבילות אותנו, אנחנו פשוט מחברים את הנייד למקלדת, עכבר, רשת Ethernet ומסך בחיבור USB 3.0 והופ! יש לנו מערכת דסקטופ נאה מאוד. אם אנחנו צריכים לבצע פעולות שמאתגרות את כח המחשוב של היחידה הניידת, אנחנו פשוט נבצע "מיקור חוץ" לעבודה לשרת ב- cloud, בדיוק כמו שהיום אנחנו משתמשים ב- Gmail.

אין שום דבר שדורש מדע בדיוני בתמונה שציירתי למעלה. כל הטכנולוגיה כבר כאן, רק שחלקה (USB 3.0, יכולת לבצע עיבוד תמונה מורכב על מחשב מרוחק ולראות את התוצאה באיכות ללא עיכוב גבוה) עדיין לא נמצא בשימוש מקובל. אבל זה ישתנה ומהר – העתיד כבר כאן, הוא רק לא מחולק באופן אחיד.

ועם הפיתוחים האלו, התפקיד של הקוד הפתוח שמולך גם בענן וגם במערכות הניידות החדשות, רק ילך ויגבר. ותחשבו על זה.

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

מניה דיפרסיה בשרות העסקים

הנציג שלנו ביפן עסוק מהבוקר בשדרוג קריטי אצל לקוח וכמובן שדברים לא עובדים. אין אפשרות להתחבר מרחוק, התקשורת עוברת דרך מתווך לצרכי תרגום שנמצא פיזית כמה אלפי קילומטרים מהנציג, אנשי אבטחת המידע של הלקוח לא נותנים לנו להוציא נתונים חיוניים לצורך דיבוג הבעיה, המפתח הראשי יוצא מחר לחופש של חודשיים ויש לו דברים חשובים יותר לעשות עכשיו ובגלל הבדלי השעות אתר הלקוח עומד להיסגר ויזרקו את הנציג המקומי שלנו משם עוד כמה דקות. כשהצלחנו סופסוף לקבל עותק של מאגר המידע מהלקוח והתקנו אותו בשרת המקומי כמובן שהכל עובד פה חלק.

מצב רוח: דכאון, עובר באובססיביות על רס"ס שלא קראתי כבר שנתיים בנסיון להסיח את דעתי בזמן שאני מחכה לחדשות, חושב בעגמומיות על חוסר היכולת שלי, מתגעגע לילדות שלי, רוצה להתקשר לאשתי לקטר אבל לא רוצה לשגע אותה.

עברו עשר דקות…

הנציג המקומי הצליח לשלוח לנו את הדו"ח של תוכנית הבדיקה שהכנו מבעוד מועד, עיון קצר חשף שם קובץ עם תווים לא חוקיים בעליל שהקפיצו את הפיוז לתוכנית שלנו. כנראה שאנחנו יודעים מה הבעיה, למרות שהנציג המקומי חייב כבר לעזוב את המקום.

מצב רוח: אושר, שמחה, תחושות של חמימות כלפי העולם. בטחון ביכולת שלי לפתור את הבעיה.

בעולם האמיתי, שום דבר לא השתנה במשך עשר הדקות הללו.
המח האנושי הוא באמת דבר מצחיק לפעמים.

הייתי חושב שאני הפסיכי, אבל אני יודע משיחות עם יזמים אחרים ששינוי המצב רוח הקיצוניים האלה מאוד אופייניים. לעסק קטן, כל דבר נראה הרה גורל, למרות שבסופו של דבר גם הגבעות וגם העמקים אינם כאלה חשובים כמו שזה נראה.

הלוואי שאני אצליח לזכור את זה בפעם הבאה. כנראה שלא…

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי

פאנל בגרג'

לפני מספר ימים. היה מגניב ביותר. זה היה הביקור הראשון שלי בגרג' והחלטתי שאני אוהב מאוד את המקום, מין הכלאה בין חדר במעונות של תלמיד מכללה אמריקאי לסדנה של פרופסור משוגע לאפסנאות של בסיס של חיל הקשר.

חברי הפאנל המכובדים, כמו גם צביקה נטר הגיעו שעה לפני כולם כדי לסדר ואחרי התלבטות קצרה החלטנו להוציא את הכיסאות, ספא, מערכות סטראו ומקרן לחצר האחורית ולקיים את האירוע בחוץ ולמזלנו מזג האוויר שיתף פעולה. הקרנו את הפרזנטציות על הקיר האחורי של הגרג' שצבע לבן.

הגיעו הרבה אנשים, יותר משצפיתי ולמרבה השמחה חוץ מהחשודים הרגילים שמגיעים לכמעט כל ארוע בנושא (שאני תמיד שמח לפגוש…) ראיתי גם הרבה פרצופים חדשים וזה היה נפלא והאווירה הזכירה את הפגישות הראשונות של משוגעי הלינוקס בארץ, לפני עידן המסחור ומושיק עפייה.

הפאנל עצמו התחיל בשמונה אחרי חצי שעה של שמוזינג (והמתנה לשמש שתשקע כדי שיוכלו לראות את המקרן) והתחלק לפרזנטציה קצרה שכל אחד הכין (שהיתה כמובן ארוכה מדי – הזהרתי אותך שזה מה שיקרה מושון) ולפאנל פתוח.

במהלך הפאנל עלו גם רעיונות יפים כיצד דווקא החוסרים בפרוייקט קוד פתוח מתחיל אבל מבטיח הם בעלי ערך מפני שהם מושכים בעלי עניין לכסות את ה"חורים" ועל ידי כך להרוויח (כספית או אחרת) מעזקה לפרוייקט בצורה שבלתי אפשרית בפרוייקט ששואף לצאת "מושלם" – מה שנותן אולי הסבר לאתוס של "שחרר מוקדם, שחרר לעיתים קרובות" של הקוד הפתוח ומעורר מחשבות על החיבור של עולם הקוד הפתוח על הקונספט של Worst is better של ריצ'ארד גבריאל וזה נושא שנראה לי שעוד לא מיציתי, אז צפו לפוסטים נוספים בעניין כאן.

צילמתי כמה תמונות מהאירוע שאפשר לראות בפליקר ומי שרוצה את המצגת הקצרצרה שלי, הנה היא כאן, באדיבות Scribd המצוין.

אז תודה לכולם ובמיוחד למושון על ההזמנה ולצביקה נטר ושאר חברי הגרג' על האירוח המצויין.

גלעד

 

Leave a Comment

Filed under כללי