72 שעות קריטיות והפיזיקה של הרב-יקום

על פי פירוש אחד לתיאוריית העל-מיתרים, היקום שלנו הוא רק רכיב אחד ברב-יקום, שמורכב מרבבות יקומים דומים. כל פעם שאירוע כלשהוא יכול להתרחש במספר אופנים ביקום שלנו (וגם ביקומים אחרים מסביב) היקום מתפצל ליקומים אחים שזהים לחלוטין בכל פרט מלבד שבכל אחד מהם תוצאת האירוע שונה.

ניתן איפה לחשוב על כל מאורע כזה כצומת דרכים בחייו של היקום וכמובן בחייו של הפרט או הפרטים שהמאורעות האמורים קשורים בהם. רוב המאורעות שמפצלים את היקום שלנו ללא הרף הם חסרי חשיבות לחלוטין והעובדה שאני מוצא את עצמי שוב ושוב בעותק של היקום שבו הפרוסה נופלת על הצד המרוח בריבה ולא להיפך קשורה, כמובן, לחוסר אהדתו של אל מקומי ותו לא.

עם זאת, לא כל הצמתים בחיינו הם חסרי חשיבות לחלוטין, כמובן. ההחלטה האם ללכת לקנות גלידה עכשיו או אחר כך יכולה להוביל להשתתפות בתאונת דרכים, רחמנא ליצלן, או לחלופין, לפגישה עם אהבת חייך. את המאורעות מהסוג הזה (חשובים אבל בלתי צפויים לחלוטין) אני אוהב לכנות, בגרסה הבלתי מדעית בעליל של הפיזיקה הפרטית שלי כ- "חסרי כח משיכה" – מאחר הם לא מפעילים עליך כח משיכה, אפשר להתחמק מהם באותה הקלות שאפשר ליפול להם קורבן.

סוג אחר של מאורעות לא חסרי משמעות לחלוטין לעומת זאת, הם המאורעות הכבדים בעליל. אני מדבר על נישואין, מוות, גיוס לצבא ושאר צמתים גורליים בחיים שהם שם ,ושניתן לחוש בהם עוד במרחק כאשר מתקרבים אליהם והם מושכים אותך אליהם במין כח משיכה כל כך אדיר שגם אם אתה יכול להתחמק מחלקם, הדבר כרוך בהשקעת משאבים עצומים.

צמתים כאלה בחיים דומים קצת להשפעה של כוכבי לכת על חלליות או לווינים. כאשר אתה נסחף אליהם בכח המשיכה האדיר שהם מפעילים עליך אתה יכול, באמצעות בחירה עדינה של זוית גישה, תאוצה וקצת מזל, להשפיע האם הסחף האדיר של כח המשיכה של הכוכב ילכוד אותך בטרפיו וישלח אותך מתגלגל וצורח מטה אל פני הכוכב, יביא אותך למסלול גאוסינכרוני יציב מסביבו או יזרוק אותך בתאוצה מתגברת לעבר החלל הקר והעמוק. התהליך הזה מאוד רגיש לתנאי התחלה, כך ששינויים קטנים יחסית יכולים ליצור השפעה גדולה על התוצאה הסופית, וכך, אם אתה מבין מה אתה עושה ויש לך מזל, את היכול להשפיע על התוצאה ובעצם לבחור את היקום שאליו אתה רוצה להשתייך. זו בעצם המשמעות של הרצון החופשי.

לעיתים נדירות אבל, מופיע בחיים צבר של צמתים משמעותיים כבדי משקל שמסונכרנים להם יחדיו. מעין סופר-צומת שמורכבת ממספר צמתים כבדים שמופיעים להם יחדיו עם צמתים קלילים יותר בבו-זמניות מרגיזה. צמתים כאלו הם מסוכנים מאוד והם גם נפלאים מאוד. מעבר בסופר צומת כזה הוא אחת מאותם חוויות מטלטלות חיים שיכולות להיות נפלאות ומעוררות יראה בו זמנית (יחד עם תשוקה בלתי מוסברת לאנשובי, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר…)

בגלל המורכבות שנובעות מהשפעות וקשרי הגולמין של מספר צמתים כבדים אחד על השני ובגלל הרגישות של צמתים כבדים לנתוני התחלה, צומת על כזה מתנהג בצורה כאוטית – מספר המצבים האפשריים איננו אינסופי אבל בלתי ניתן לנבא מה תנאי ההתחלה המיטביים ומה הם יולידו. כל מה שאפשר לעשות זה להכין את הקרקע להיות מסוגל להגיב מהר לכל מה שהחיים ייזרקו עליך (אוף, איזה אמריקניזם מאוס, אבל מה לעשות שאני אוהב את הדימוי), מטוב ועד רע, לזרוק מטען מיותר, לא לקבוע תוכניות לטווח ארוך מדי ולהנות מהנסיעה.

במהלך עשרת החודשים האחרונים התמקדתי יותר ויותר בהכנות לצומת על כזה בחיים שלי. סידרתי את כל ההדורים, יישרתי את הקמטים, עשיתי דיאטה, הכנתי תוכניות ויצרתי שותפויות ועכשיו הכל עשוי ומוכן. הכפתור נלחץ והטורפדו בדרך. כל מה שנשאר לעשות זה לחכות לראות מה יקרה.

ב- 72 שעות הבאות הולכת להיוולד לי עוד בת. במקביל, השותף החדש ישן שלנו בעסק נמצא בדרכו ליפן בדקות אלו ממש להתקנה ראשונה של מוצר התוכנה הגדול שאנחנו עובדים עליו כבר שנתיים ובונים עליו רבות להמשך. ברקע קורים עוד כל מיני דברים קטנים יותר שאין לי חשק לתאר כאן.

כשיעברו ה- 72 שעות האלה וענני האבק ישקעו, היקום שלי הולך להיראות לכאורה אותו דבר בדיוק, עם כמה שינויים קטנים בקנה מידה קוסמי. אבל עמוק בפנים אני מרגיש שכל מה שעשיתי בחיים היה מיועד להביא אותי לנקודה הזאת ומכאן והלאה אני הולך לעלות על דרך חדשה עד לצומת העל הבא. איזו דרך בדיוק, זה ייקבע ב- 72 השעות הבאות.

עכשיו, כשכל ההכנות כבר מאחורי אני מרגיש מתרגש אבל גם שקט ורגוע. עשיתי את המקסימום. עכשיו נשאר לזרום עם החיים. הם תמיד הובילו אותי למקומות טובים יותר בסוף, גם אם זה לא תמיד נראה ככה בהתחלה.

עכשיו צריך ללכת לישון. תאחלו לי בהצלחה.

לילה טוב,

גלעד

---

נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.

First Post | מבוסס מנגנון וורדפרס | התבנית ElegantBlue פותחה על ידי Nathan Rice ועוברתה על ידי אח"י דקר