הרפתקאות בארץ אנדרואיד

נו, אז בשעה טובה ומוצלחת קיבלתי את ה- ADP1 שמריץ את מערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים פתוחת הקוד ומבוססת הלינוקס אנדרואיד. ה- ADP1 הוא גרסת הטלפון למפתחים שגוגל מוכרת, בניגוד לגרסה המסחרית הרגילה (G1) שנמכרת בחנויות. השוני העיקרי הוא שהטלפון פתוח לקבלת שינויים ועדכונים מכל צורה ללא צורך ב- jail breaks למינהם ומאחר שהמערכת ההפעלה פתוחת קוד זה מאפשר לעשות כל מה שרוצים עם הטלפון.

רושם ראשוני אחרי כמה ימי שימוש: אני מכור לחלוטין. אולי זה לא IPhone, אבל זה ממש ממש נחמד. נתתי ל- ADP1 שלי כרטיס SIM עם תוכנית DATA נדיבה ועכשיו יש לי חיבור אינטרנט זמין תמיד. כל הפגישות, דוא"ל, טוויטר, וויקיפדיה, פייסבוק וכמובן SSH זמינים תמיד, always on. ההרגשה מבחינתי היא כמו לעבור מחיבור dial up לחיבור קבוע. אבל הקטע המגניב באמת הוא הרגע שבו אני פותח את הטרמינל ל- shell על הטלפון. הממ… iptables? כן! יש לי Firewall על הטלפון הסלולרי 

מש שכן, הבחירה בטלפון עם מערכת הפעלה פתוחה הוכיחה את עצמה מיד.כל אותם דברים שגוגל לא סיפקה באנדרואיד ושהם מעבר לאפליקציות שאפשר להוריד לטלפון משוק האפליקציות של גוגל, ניתנת להעשות עם קצת מאמץ וקוד פתוח. לדוגמא:

הגרסה הנוכחית של אנדרואיד לא תומכת בעברית, אפילו לא לקריאה בלבד. לכן משימתי הראשונה היתה הוספת תמיכה שתאפשר קריאה בעברית לפחות במערכת. ראשית חוכמה שמתי לב שבכל מקום (web, דוא"ל וכיוצ"ב) שבו אמורים להופיע אותיות בעברית מופיעים ריבועים, אך שפות זרות אחרות (יפנית ורוסית לדוגמה) כן הוצגו נכון. זה גרם לי להניח כי אנדרואיד מכיל תמיכה ביוניקוד, אבל הפונטים הכלולים במערכת ההפעלה אינה מכילים את התוים העבריים. חיפוש מהיר ברשת (החברה מ- iAndroid עשו עבודה טובה) הראה שאני צודק – אנדרואיד מגיע עם משפחת פונטים בשם דרוייד, שפותחו על ידי חברה שמתמחה בתחום במשך שנתיים תמימות, אבל הוא אינו כולל תווים בעברית. אנשים טובים ברשת דיווחו שניתן להחליף את הפונט הדרואידי בפונט אחר (אריאל או דג'ה-וו, לדוגמה) שמכיל גליפים עבריים, אבל התוצאה היא שכל הממשק של הטלפון מוחלף לפונט אחר וישנם יישומים מסויימים שהדבר גורם להם שיבוש בתצוגה.

נו, זה היה קל, כמעט קל מדי: הורדתי את משפוחת פונטי הדרואיד מהאתר של גוגל ואת פונט דג'ה-וו מהאתר שלו, שמתי לב שלשניהם רשיונות חופשיים תואמים ועשיתי מיקס: בעזרת תוכנת FontForgeביצעתי השתלה של הגליפים העבריים שהיו כלולים בדג'ה-וו בתוך הפונט י הדרואיד והתוצאה היא פונט דרואיד מקורי שכולל גם את הגיליפים העבריים. העלתי את זה לטלפון וזה נראה ועובד מצויין. הנה הדרואיד המשופצר שלי למי שרוצה: HebDroid.

המשימה השניה שלי היתה להשיג tethering עם הטלפון. למי שלא מכיר את המונח, הכוונה לכך שהטלפון יספק חיבור רשת למחשב נייד דרך Bluetooth. מאחר שה- SIM שהכנסתי לטלפון עם תוכנית  ה- DATA הנדיבה היה זה שבמקור השתמשתי בו למודם הסלולרי שבו השתמשתי היה לי חשוב להיות מסוגל לקבל חיבור רשת דרך הטלפון כדי שלא אצטרך לפרק את הטלפון כדי להוציא את כרטיס ה- SIM בכל פעם.

אנדרואיד אכן מגיע עם תמיכה ב- Bluetooth למטרות שמע (אוזנייה למשל) אבל אין תמיכה בנוייה בפרופיל של PAN, עדיין, למרות שגוגל מבטיחים את הפיצר לגירסאות הבאות של התוכנה – אבל מי רוצה לחכות? שוב למרבה המזל, מאחר שמדובר בלינוקס כל מה שצריך זה לקמפל את המודול הנכון, להוסיף כמה חוקי NAT ל- IPtables (כבר הזכרתי שהטלפון שלי מגיע עם firewall מובנה?  והכל עובד.הנה ההוראות מדוייקות איך לעשות את זה למי שמעוניין.

מה הצעד הבא? כנראה חיבור VoIP. ישנן טענות עיקשות שכדי לרצות את חברות הסלולר גוגל דאגה שיהיה זה "בלתי אפשרי" לתמוך ב- VoIP אנדרואיד. עדיין לא ברור לי שזה באמת נכון ואני חושד שכל מה שזה אומר שאי אפשר לבנות יישום VoIP על בסיס ממשק ה- Java לפיתוח אפליקציות אבל שכן אפשר לעשות את זה אם כותבים לממשק הלינוקסי. אנחנו נראה.

וכן דורון, רק כדי לחסוך לך את התגובה, אני יודע שגם ה- OpenMoko מגיע עם Firewall. זה בסדר, זה שאחד טוב לא אומר שהשני רע 

גלעד