בשנה הבאה על שולחן העבודה

המילים הללו נכתבות על גבי מעבד התמלילים OpenOffice.org שרץ לו בבטחה במערכת Ubuntu Linux.

מזה שבע שנים שאני משתמש באופן בלעדי במערכת ההפעלה מבוססת לינוקס בתחנת העבודה שלי. בה אני קורא דואר אלקטרוני, גולש ברשת, מצ'וטט, מנהל את הבלוג שלי, כותב וקורא מסמכים (כן, גם בפורמט של Microsoft Word), ויוצר ומעביר מצגות. אני לא מוכן לוותר על הלינוקס שלי עד כדי כך שהריב הראשון שלי עם אשתי התרחש כשהיא האשימה את הלינוקס היקר לי בחוסר ידידותיות.

למרות זאת, בחינה של הכותרות של כלי תקשורת שעוקבים אחרי תנועת הקוד הפתוח בעולם מגלה שהעולם בכללו אינו רואה איתי עין בעין את הדברים, שנה אחר שנה עולה השאלה: 'האם השנה תהיה שנת הפריצה של לינוקס בקטגוריית מחשבים ביתיים?', כמין טקס דתי שמזכיר קצת את 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה' בפסח. המספרים, בינתיים, אינם מעודדים. אחוז המחשבים הביתיים שמריצים לינוקס מוערך כפחות מחצי האחוז, מרחק רב מכמעט שמונת האחוזים מהשוק שמחזיקה מערכת ההפעלה של אפל, Mac OS X.

מדוע מערכת ההפעלה פתוחת הקוד שכבשה בסערה את תחום המערכת משובצות המחשב, מערכת שרצה על רוב מכריע של מחשבי העל בעולם ומטפלת בכל חיפוש בגוגל, עסקה בבורסה של ניו יורק ומיליוני מערכות מיחשוב גדולות בכל העולם, לא הצליחה, לעשות מהפכה גם אצלנו בבית ולהחליף את חלונות הותיקה על המחשב האישיים של רובנו? לפניכם שלוש סיבות:

ישן מפני חדש תוציאו (אבל אל תיגעו לי בשולחן העבודה)

אנשים שונאים שינויים, זאת עובדה. במיוחד שינויים הרי עולם, כמו הזזה של שורת התפריט במחשב שלהם ממיקום ברירת המחדל שלה בתחתית המסך, אל חלקו העליון. את הלקח הזה למדתי בדרך הקשה, כאשר אימי היקרה התקשרה אלי מוקדם בבוקר אחד, היסטריה חנוקה בגרונה ובפיה בשורת רעה: 'יש לי וירוס במחשב'. בירור קל של העובדות העלה כי מדובר בהגזמה קלה: בביקורי בביתם של הורי בליל אמש, נקראתי לסייע להם, מעשה בן אוהב שמבין במחשבים, להתקין עדכון תוכנה כלשהוא ובהיסח הדעת הסטתי את סרגל הכלים ממקומו הרגיל אל מעלה המסך, ושכחתי להחזירו למקומו. אימי, בבואה בבוקר להשתמש במחשב לא מצאה את כפתור התפריט במקומו הקבוע והסיקה מיד שהמחשב לקה בוירוס קטלני.

הסיפור הקטן שלי אולי מצחיק, אבל כמו כל בדיחה טובה עומד בבסיסו אמת רצינית מאוד: מהפכת המחשוב הגדולה של סוף המאה העשרים הביאה את המחשב לכל בית ולידי כל איש, גם ובמיוחד כאלה שמחשבים איננו תחום עיסוקם. מבחינתם, שינויים אזוטריים במראה של ממשק המשתמש הינם מחסום רציני מאוד לשימוש ועדכון תוכנה מגרסה אחת של מערכת הפעלה לאחרת מהווה אתגר כמעט בלתי עביר.

במצב עניינים כזה, החלפה של מערכת ההפעלה ואיתה ממשק המשתמש כולו איננו דבר שאפשר לשקול ללא סיבה רצינית וכבדת משקל מאוד. לינוקס אולי מערכת הפעלה יציבה יותר, חדשנית יותר ובטוחה יותר, אבל אלא אינן סיבות מספיקות להחליף לאמכם, וחשוב מכך, לפקידה במשרד ולאיש השירות במוקד התמיכה, את צורת התפריט ומיקום סרגל הכלים.

זה הגיע עם המחשב

הנה עובדה שרוב האנשים אינם מודעים אליה: התקנה של חלונות על מחשב חדש עד למצב שבו כל רכיבי המחשב כגון הכרטיס הגרפי הכרטיס הקול עובדים באופן מיטבי היא משימה לא טריוויאלית, שעשויה לצרוך כמה שעות טובות ואפילו גרוע מכך גם מטכנאי PC מנוסים, במיוחד אם יש צורך להוריד באופן נפרד מאתר היצרנים השונים תוכנות להתקני חומרה יעודיים שאינם כלולים בהתקנה הבסיסית של חלונות.

הסיבה שרוב האנשים אינם נחשפים לעבודה זאת, היא: רובנו קונים מחשב שכבר מותקנת עליו מערכת הפעלה ואיננו נדרשים לתת דעתנו על כך. יתרה מכך, אם איתרע מזלנו ואנו נאלצים להתקין מחדש את מערכת ההפעלה, זמינה לנו עזרה מיידית בצורת טכנאי מחשב השכונתי שיבצע את העבודה במקומנו.

לינוקס, לעומת זאת, החלה להיות זמינה כמערכת הפעלה מותקנת מראש מיצרני המחשבים הגדולים רק בשנה האחרונה (ואף זאת בחו"ל). גם מספר טכנאי המחשב הבקיאים בהתקנת לינוקס מצומצם יותר באופן טבעי – אם כי יש להניח שבעקבות זמינותה של לינוקס כמערכת הפעלה מותקנת מראש מיצרנים מהדרג הראשון כגון אסוס ודל ישנו גם תמונה זאת במהרה.

לא צריך לרכוש פרה כדי לשתות מהחלב

אף אחד, מלבד גיקים מושבעים, אינו רוכש מחשב חדש כדי להריץ עליו מערכת הפעלה. תפקידה של מערכת ההפעלה הוא לספק שירותים לסיבה האמיתית שבגללה אנו רוכשים מחשבים: היישומים. בין אם מדובר בדפדפן אינטרנט או חבילת תוכנה משרדית, השימוש האמיתי שלנו במחשב הם היישומים, מערכת ההפעלה היא בסך הכל רע הכרחי. מאחר שכך הוא המצב, ההחלטה להחליף מערכת הפעלה למערכת חדשה ובלתי מוכרת, דורשת שיהיו יישומים שדרושים לנו ושניתן לקבלם רק על מערכת ההפעלה החדשה.

מערכות ההפעלה מבוססת לינוקס אכן מגיעות עם עושר מדהים של יישומים פתוחי קוד שיפתיעו את כל מי שרגיל לחלונות שמשחק הסוליטר הוא גולת הכותרת של היישומים המובנים עם מערכת ההפעלה. החל מחבילת יישומים משרדיים, דרך יישומים לעיבודי תמונה, קול ווידאו וכלה ביישומים מקצועיים כערכת כלי פיתוח ויישומים סטטיסטיים, שימוש בלינוקס כמערכת הפעלה למחשב ביתי פותח בפני המשתמש עולם עשיר של תוכנה פתוחת קוד באיכות גבוהה שזמין להתקנה מיידית בלחיצת עכבר, באופן חוקי ונח להדהים.

אך עליא וקוץ בה, רובם ככולם של יישומי הקוד הפתוח, ובוודאי הטובים והמוצלחים מבינם, זמינים גם למערכות הפעלה אחרות וחלונות בראשן. כך, אין בעיה למשתמש הביתי שרגיל לחלונות לעשות שימוש בעילית שיש לעולם הקוד הפתוח להציע, כדפדפן האינטרנט פיירפוקס, חבילת התוכנות המשרדיות אופן אופיס, נגן המדיה הצנוע VLC, פלטפורמת הבלוגים וורדפרס ועורך התמונות גימפ והכל מהנוחות המוכרת של מערכת ההפעלה חלונות. ומצידו השני של המתרס, למרות שלרוב רובן של התוכנות החלנואיות יש גרסאות או מקבילות הרצות על לינוקס, הרי גרסאות אלה אינן תמיד נטולות בעיות משלהם (וכי איזו תוכנה עובדת תמיד לפי המצופה ממנה?), ולעיתים קשה למצוא תחליף הולם ובייחוד ליישומים ייעודיים שפותחו באופן מקומי.

מה טעם למשתמש הביתי לעשות את המעבר, אם הוא יכול לקבל את מלוא התמורה בדמות כל אותם יישומי קוד פתוח תחת מערכת חלונות המוכרת שלו וזאת מבלי להסתכן שיישום כזה או אחר שבו הוא עושה שימוש, אזוטרי ככל שיהיה, יחסר לו.

הדוגמה הטובה ביותר למגמה זאת היא דווקא מערכת ההפעלה של חברת אפל, Mac OS X, שהיא מערכת קניינית סגורת קוד לעילא ולעילא, אך מבוססת על ליבה של מערכת הפעלה פתוחת קוד שהיא כעין דודנית רחוקה של לינוקס בשם BSD ועל כן תומכת באופן טבעי ביותר הן ביישומים הידידותיים להדהים המיוחדים למערכת הפעלה זאת והן בכל אותם יישומי קוד פתוח, שכן קרבת המשפחה ללינוקס מאפשרת להמיר יישום מלינוקס למערכת של אפל בקלות יחסית. מצב זה גרם לכך שיש הטוענים כי Mac OS X היא למעשה הפלטפורמה המועדפת למערכת הפעלה ביתית לאוהדי הקוד הפתוח, למרות שמדובר מערכת קניינית.

חמורו של משיח

מה צופן לנו העתיד? האם נגזר עלינו להביט בעולם הדיגיטלי לעד מבעד לחלונות המסופקים לנו באדיבותה של חברת מיקרוסופט? האם למרות היתרונות הרבים של מערכות הפעלה מבוססות לינוקס יישאר תמיד תחום תחנות העבודה הביתיות בבחינת מראה רחוק שאליו תמיד נשאף אך אליו לא נגיע?

ובכן, לאו דווקא. המעבר ליישומים מבוססי רשת מחד גיסא והמעבר לעולם שבו רבים מהמשתמשים משתמשים בהתקני מחשוב ניידים או טלפונים סלולאריים (תחום שבו ללינוקס יש ייצוג הרבה יוצר ממשי), גורם באופן טבעי לתהליך יישומים חדשים נבנים על גבי תשתיות פיתוח תוכנה למערכת ההפעלה.

בעולם כזה, שבו חשיבות מערכת ההפעלה הופכת להיות משנית ומהווה כלי להרצת דפדפן או שכבת תוכנה אחידה כג'אווה או דוט נט (שלה מימוש פתוח קוד בשם מונו הרץ על לינוקס ופותח בתמיכת מיקרוסופט), ההשפעה של מערכת הפעלה על המשתמש הסופי הולכת ויורדת בקצב מהיר ואיתה גדל הפיתוי של מנהלי רשתות מידע של גופים עסקיים גדולים לעבור ללינוקס גם כסביבת עבודה למשתמש הקצה כדי לחסוך בעלויות.

מגמה זאת, שאת ראשיתה ניתן כבר לראות כיום במקומות כמו עירית מינכן, תוביל לכך שלינוקס כמערכת הפעלה לתחנות קצה תהפך להיות מוכרת יותר ויותר לעובדי מידע מהשורה ודרכם לציבור הרחב, וכמו חלונות ו- Mac OS X תהפך לעוד מערכת הפעלה שבסופו של דבר תהיה לא יותר מכלי להגיע לדפדפן שדרכו נעבוד עם יישומים שירוצו לא על המחשב שלנו כלל, אלא בענן המחשוב הגדול של האינטרנט, ממש כמו פייסבוק וג'ימייל היום.

ומי שרוצה לטעום טעימה קטנה מהעתיד הזה כבר היום, מוזמן לבקר באתר של חברת אולטאו שמספקת פתרון משולש שמאפשר לקבל מערכת הפעלה למחשבים ביתיים שמחליפה את חלונות לחלוטין, או לחלופין רצה לצד חלונות בשיתוף פעולה בטכנולוגיית וירטואליזציה וכן ניתנת לגישה גם דרך דפדפן כפתרון שולחן עבודה וירטואלי מבוסס דפדפן וכל זאת בסינכרון מלא - http://www.ulteo.com

ובברכת "בשנה הבאה לינוקס על שולחן העבודה", נסיים.

המאמר פורסם במקור בגליון חודש אוגוסט 2008 של עיתון PCPlus בהוצאת אנשים ומחשבים.

 

Leave a Comment

Filed under כללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>