למכור שירותי רשת בסיטונאות

לקוראי הבלוג הזה אין צורך להציג את חברת אמזון. מאז הקמתה אמזון היתה ועודנה מפורסמת כחברת קימעונאות הרשת הגדולה בעולם. בנוייה כהכלאה בין סופרמרקט וקטלוג להזמנה בדואר אמריקאי משנות השמונים, אמזון סיפקה ומספקת משלוחים של ספרים, סרטים (ארוזים בקופסאות על גבי DVD) ושאר ירקות, הכל בהזמנה באינטרנט.

רווחי? כנראה. מעניין? ממש לא. גם אמזון מודעת לחוסר הסקסיות הבולט של תחום עיסוקה (ויותר חשוב לשולי הרווח המצטמקים ולתחרות הגוברת) ולכן היא נכנסה ליותר ויותר תחומים של קמעונאות מקוונת ותחומים משיקים, כמו ההשקה של קורא הספרים האלקטרוניים מוכה טכנולוגיית הגבלת המשתמש, סליחה… "ניהול זכויות דיגטליות", Kindle. לא הצעד המבריק ביותר אם תשאלו אותי, אבל בשביל לפתח תחומים חדשים צריך כנראה גם לטעות מפעם לפעם.

מעט האנשים שמודעים, אבל, לכך שבשנים האחרונות אמזון פיתחה פעילות חדשה ומעניינת הרבה יותר: סיטונאות של שרותי רשת. כדי להבין במה מדובר, צריך להסתכל רגע על פעילות הליבה של אמזון ולפרק אותה למרכיבים בסיסיים:

אמזון היא סופרמרקט מקוון גלובלי למוצרי צריכה כמו ספרים ומוצרי חשמל. כדי לתמוך בפעילות הזאת, אמזון הקימה שרשרת של שירותים פנימיים שתומכים בפעילות הזאת: מערכת לאספקת שירותי ווב גלובלית שתומכת מיליוני משתמשים בכל העולם, מערכת גבייה עולמית עם תקורה נמוכה, תשתית אחסון מידע דיגיטלי (Storage) זולה ואמינה, מערך של שרותי מאגרי מידע ומעקב אחר טראנסאקציות, תשתית שמאפשרת בבחירת לינק בעמוד אינרנט להורות למרכז לוגסטי של אמזון לשלוח מוצר לכל נקודה כמעט בגלובוס ללא מעורבות אנושית ואפילו מערך של "פקידים" שמסוגלים לבצע בצורה מנוהלת ומושכלת פעולות כמו לקרוא טפסי נייר ולהכניס את תוכנם למאגר מידע ממוחשב, או לקרוא כתב יד.

אמזון זקוקה לכל התשתית הכבירה הזאת כדי לתמוך העסקי הליבה שלה כקמעונאית רשת. בלעדי השירותים האלו, אמזון לא היתה יכולה לקבל הזמנות מכל מקום בעולם, לחייב את הקונה ולשלוח לו את המוצר שהוא קנה ביעילות, במהירות והכי חשוב ברווחיות.

פיתוח של תשתית כזאת עולה מאות מליונים של דולרים, השקעה שאמזון כבר עשתה ומהווה חלק גדול מהחסם לתחרות שלה. רוב החברות היו שומרות את הגישה לתשתית הזאת קרוב לחזה, אבל אמזון בחרה בצעד אחר, מעניין הרבה יותר: היא משכירה אותה לכל דורש במחיר שווה לכל נפש.

כך, שירות ה- S3 של אמזון, מאפשר לכל מאן דהו עם כרטיס אשראי להזכיר שטח אחסון דיגטלי לפי דרישה למשכי זמן שיכולים לנוע מדקות בודדות ועד לנצח במחיר זול להדהים שנגיש דרך ממשק תכנותי. באופן דומה שירות ה- EC2 שלהם מאפשר להשכיר מחשב שרת לפי דרישה (או 20 כאלה), כאשר התשלום נעשה לפי זמן שימוש וצריכת רוחב פס. שירות התשלומים המקוון שלהם מאפשר לגבות סכומים כמו 15 סנט בתקורה נמוכה, שירות השילוח מאפשר למשווק לשלוח למרכז לוגיסטי של אמזון מוצרים לשמירה שאותה הוא יכול להורות לה לשלוח לכל נקודה בגלובוס דרך ממשק ממוחשב ואוטומטי, שירות הדטהבייס מאפשר לאכסן כמויות עצומות של מידע און ליין ולשם לפי שאילה, שירות התורים מאפשר לבצע טרנסאקציות בין רכיבי תוכנה בקלות וביעילות ואילו שירות ה"טורקי המכני" מאפשר להציע למיליוני אנשים ברחבי העולם לבצע משימות פקידות פשוטות שניתן לבצע דרך מחשב, כמו קריאת טופס סרוק שכתוב בכתב יד והקלדת תוכנו, עבור מספר סנטים בודדים.

אמזון בעצם מוכרת באופן סיטונאי את התשתית שלה למשווקים אחרים של שרותי רשת גלובליים במחיר זול להדהים ואגב כך גובה פרמייה מכל שירות רשת מתחרה שבוחר להשתמש בשירותי אמזון במקום לבנות תשתית משלו.

ומאחר שבנייה של תשתית עצמאית היא תהליך ארוך, יקר וכואב, כל מיזם אינטרנט חדש (לפחות אלא ששווים משהו) משתמש בתשתית של אמזון ובכל אמזון מבססת את עתור ספקית התשתית ב- ה' הידיעה של עולם קמנעאות הרשת.

אז בזמן שגוגל תופסת את רוב ההיפ ובזמן שרוב אתרי האנליסטים בעולם מתדיינים האם מיקרוסופט יקנו או לא יקנו את יאהו! (לא יקנו, מסתבר), אמזון בשקט בשקט ובתבונה הופכת את עצמו לספקית התשתית הסיטונאית מספר אחת של המסחר האינטרנטי שמאפשר לאלפי קמעונאים להשתמש בתשתית שלה, עבור קופון.

אז אם אתם בונים מיזם אינטרנטי חדש, או מחפשים לאיזה חברת אינטרנט באמת עושה משהו שמשנה את חוקי המשחק, אתם לא יכולים להרשות לעצמכם שלא להכיר את אמזון, הסיטונאית החדשה של האינטרנט.

גלעד

גילוי נאות: לכותב אין מניות באמזון (למרבה צערו) ואינו מקבל שום טובות הנאה מהחברה (שוב, למרבה צערו). הקשר המסחרי היחיד שיש לו איתם הוא שימוש בתשתית ה- S3 שלהם לגיבוי בטוח של תוכן רשת המחשבים שלו בעלות של 3.15$ לחודש ואני מבטיח להודיע לכם באם בעקבות הטור הזה הם יחליטו לצ'פר אותו בחודש מתנה :-)

 

Leave a Comment

Filed under כללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>