איך אפשר להחזיק משרד בלי קוד פתוח

שידרוג (מוצלח) של אחד השרתים שלנו גרם לי לשים לב כמה תשתית תקשורת ותוכנה בקוד פתוח שאנחנו משתמשים בה במשרד בלי לחשוב יש לנו באמת. ניסיתי לערוך ספירת מלאי קצרה והתוצאות מרשימות.

שימו לב שאני לא מדבר על תשתית יעודית כמו כלי פיתוח תוכנה או שירותי וירטואליזציה שאז הרשימה היתה ארוכה יותר :-) אלא על סוג התשתית שאפשר למצוא בכל משרד ואני מתמקד בכוונה בכלים ושירותים ששימושיים למשרד ממוצע מבוסס חלונות (לכן לדוגמה לא כללתי דברים “מתקדמים” כמו NFS או Qemu).

  • הפצת אובונטו לינוקס (או גנו/לינוקס למי שמעדיף) מספקת חיבור לרשת (כולל firewall, nat, traffic shaping ו- routing).
  • Cups נותנת שירותי הדפסה.
  • ְאסטריסק משמשת אותנו כמרכזית טלפונים, כולל מערכת ניתוב שיחות ודואר קולי.
  • OpenVPN מספקת חיבור בטוח ומוצפן למשרד מרחוק.
  • Rsync ו- SSH משמשים אותנו יחדיו כבסיס לשירות גיבוי Off Site יעיל (וזה מקום טוב להמליץ על השירות הנפלא של Rsync.net לגיבוי מרוחק).
  • VNC מהווה את התשתית לשירות Terminal Service לגישה מרחוק.
  • הדוא”ל של כל החברה מטופל על ידי Postfix ו- Dovecot.
  • Samba היא תוכנת שרת קבצים.
  • OpenOffice.org מספקת חבילת תוכנה משרדית.
  • MySQL מוסיף בסיס נתונים לחבילה.
  • ThunderBird היא תוכנית דוא”ל מוצלחת.

בטח יש עוד כמה דברים ששכחתי ובתוכניות שלי גם להוסיף שרת פקסים (HylaFax?) ומערכת CMS בעתיד אבל בוודאי הבנתם כבר את הרעיון – אנחנו מנצלים תשתית רבת עוצמה שהיתה עולה כסף רב מאוד לו היינו צריכים לרכוש תוכנה קניינית למלא את מקומה.

כמובן, אינני מנסה להשלות איש שכל העושר הזה לא עלה דבר. לא שילמנו דמי רישיון על אף אחת מחבילות התוכנה הנ”ל, אבל הזמן של בעלי מקצוע ואפילו יקרים במיוחד (עובדי החברה במקרה שלנו) הושקע בהתקנה, הטמעה ותחזוקה. בנוסף, ישנם דברים שהתשתית שלנו לא יכולה לעשות (כמו שיתוף יומנים לדוגמה. אנחנו משתמשים בגוגל קלנדר).

למרות זאת ומבלי לעשות חישוב מדוקדק, אין לי שמץ של ספק שאפילו אם היינו צריכים לשלם את מחיר השוק לשעת יעוץ או עבודה שנדרש לקבל תמיכה טובה בתשתיות הללו, עדיין היינו יוצאים בחסכון ניכר לעומת האלטרנטיבה של רכישת דמי רשיון עבור תוכנות קנייניות שמבצעות את מה שהתשתית שלנו מבצעת, במיוחד אם ניקח בחשבון שגם התוכנות הקנייניות הללו היו צריכות להיות מותקנות, מוטמעות ומתחוזקות על ידי איש מקצוע, גם אם זול יותר.

אני גם מכיר בכך שדברים לא תמיד פשוטים כמו שמצטייר מהפוסט הזה, במיוחד למנהל משרד שאיננו איש טכנולוגיה ברמ”ח אבריו המקמפל קרנלים לארוחת בוקר. לכמעט אף אחד מהכלים שהזכרתי אין ממשק משתמש גרפי ראוי לשמו, לדוגמה.

עדיין, אני לא חושב שחוסר בממשק גרפי הוא המחסום העיקרי להגדרה של נתב רשת או פיירוול לדוגמה. יש צורך בידע יחודי לבצע את הפעולה, והמיקום של קובץ הטקסט שצריך לערוך והפורמט שלו הוא רק עוד פיסת מידע ובפירוש לא הקשה מכולם להפנים.

לפוסט הזה אין פואנטה אמיתית. אני פשוט מודה לכל האנשים הנפלאים שיצרו את עושר התוכנה הזה. אני לפעמים שוכח אותו כמו שקל לשכוח את היומיומי והמוכר. אין לי מושג מה הייתי צריך לעשות אם הייתי נדרש להקים ולהחזיק תשתית של עסק חדש בלעדיו.

גלעד.

 

Leave a Comment

Filed under כללי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.