ביל גייטס מאניה

כמו שכולם יודעים, מייסד מיקרוסופט, ביל גייטס, מבקר בארץ לביקור חפוז. בשבועיים האחרונים, בין השאר
, קיבלתי פניות מיועץ פרלמנטרי ומעיתונאי שמסקר את הנושא. קראתי גם דיונים כלליים בנושא בפורומים הרלוונטים והתמה המרכזית המשותפת לכל הנ"ל היא: האם "המקור" בפרט וקהילת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית בכלל, מתכוונות לעשות משהו או יש להם מה להגיד לקראת בואו של ביל גייטס? חלק מהדיונים דיברו על הפגנה. הפוסט הזה הוא סוג של תשובה כללית לכל הפונים והוא דן בעמדה העקרונית שקהילת הקוד הפתוח והתוכנה החופשית צריכה לנקוט כלפי כלפי מר גייטס וחברת מיקרוסופט.

למי שתוהה, לא מדובר בעמדה רשמית של "המקור", אלא רק בעמדה שלי, אבל אני לא חושב שעמדה רשמית של "המקור" תהיה שונה מאוד.

ראשית, עלינו לזכור כי מיקרוסופט היא חברה מסחרית. זוהי ישות פיקטיבית לצרכים משפטיים שתפקידה היחיד הוא לעשות את הרווח המקסימלי לבעלי המניות שלה. באופן ספציפי החברה עוסקת בפיתוח ומכירה של תוכנה קניינית ויותר מזה – זו החברה המובילה בעולם בנושא. לגוף הזה אין לב, מוח או מוסר – אלא רק דירקטיב יחיד של הבאת הרווח המקסימלי לבעלי המניות.

מיקרוסופט היא ללא עוררין החברה הגדולה והמצליחה ביותר בתחום התוכנה הקניינית (ובכלל). בשנות קיומה היא הביאה עושר רב לבעלי המניות שלה והפכה את מייסדה לאיש העשיר ביותר בעולם. אין ספק שהיא "הגורילה" בתחום שלה.

מיקרוסופט היא גם חברה שש לה הרבה שונאים – ההתנהלות העסקית שלה עם שותפיה, לקוחותיה ומתחרותיה מותירה טעם רע בפיו של רבים שמודעים להן. אין לכך קשר ישיר לקוד פתוח ולתוכנה חופשית מפני שכמה מגדולי המתנגדים לחברה כלל אינן חולקים את האידיאלים והתקוות של קהילות אלו. חלקם רואים במיקרוסופט סוג של רשע מיוחד, שאינו קשור לעיסוקה בתחום התוכנה הקניינית אלא כשהקפות של האישיות של מייסדיה ומנהליה.

נקודה השקפה מעניינית לטעמי שאנשים אלו מחמיצים היא כדלקמן: דארווין לימד אותנו שהמתאימים ביותר בסביבה כלשהיא הם השורדים. מה עלינו להסיק מכך שבסביבה של שוק התוכנה הקניינית החברה שמנהגיה העסקיים מעוררים מחלוקת כה רבה היא הגדולה והמצליחה ביותר?

מיקרוסופט היא התוצר של הסביבה שלה ושל התנאים שבו עליה לפעול כדי להביא את הרווח הגדול ביותר לבעלי המניות שלה בשוק התוכנה הקניינית. אם התרבות הארגונית שלה היא כזו המביאה אותה שוב ושוב לצעדים מעוררי מחלוקת מחד גיסה אבל כאלו שמביאים רווח ככה רב לבעלי המניות שלה מאידך גיסה הבעיה שלנו איננה כל ועיקר עם מיקרוסופט אלא אם תנאי השוק שבה היא פועלת.

במילים אחרות, אם מיקרוסופט לא הייתה קיימת היו צריכים להמציא אותה. מיקרוסופט היא פשוט הדמות של המצליחה העילאית בשוק של התוכנה הקניינית, חברה שמנהגיה העסקיים הביאו אותה מספר פעמים לבית המשפט. אם מיקרוסופט היתה נעלמת מחר במטה קסם החברה הבאה שתתפוס את מקומה לא תהיה שונה ממנה. היא תהיה חייבת להתנהג אותו הדבר כדי להצליח מפני שהתנאים בשוק התוכנה הקניינית מותירים כח רב ובלתי מרוסן בידי יצרני התוכנה ומאפשרים לחברה להפעיל את הכח הזה על לקוחותיה ושותפיה כדי לגרוף רווחי עתק. חברה שלא תנצל הזדמנות כזאת היא חברה שלא עומדת במטרתה לייצר רוח מקסימלי לבעלי המניות שלה וחשוב יותר – חברה שתאבד את מקומה לחברה אחרת שכן מוכנה לעשות כן.

אם אנחנו רוצים חברה שלא פוגעת במהלך עסקיה בשותפיה, לקוחותיה ומתחרותיה בצורה לא הוגנת עלינו ליצור שוק שבו לספק תוכנה אין את הכח ההרסני שיש לחברות תוכנה קנייניות על לקוחותיהן. אנחנו רוצים שוק שבו ללקוח של ספק התוכנה יש הכח (או לפחות כח שווה) ולא להיפך. אז ורק אז, נקבל חברות מצליחות שלא נראות ומתנהגות כמו מיקרוסופט.

לכן, אין לנו סיבה להפגין נגד מיקרוסופט או כל חברת תוכנה קניינית אחרת ואל לנו להתפלא על דרך התנהלותה. אנחנו צריכים להפנות את הביקורת כלפי עצמנו ולשנות את כללי המשחק כך שהכח יהיה בידינו כצרכנים ולא יתרכז בידיו של יצרן תוכנה אחד.

העתיד הזה כבר כאן במידה כזאת או אחרת. הוא רק צעיר. הקוד הפתוח והתוכנה החופשית משנות את עצם המרקם של השוק. בשוק החדש שנוצר מיקרוסופט תתאקלם או תעלם – ואם תשאלו אותי האפשרות הראשונה היא הסבירה ביותר. ומי שחושב שהאפשרות של מיקרוסופט "ידידותית למשתמש" המפתחת ותומכת בתוכנה חופשית נשמע לו הזוי, הוא מתבקש להציץ בספרי ההיסטוריה ולבדוק כיצד IBM התנהגה לפני כשני עשורים ואיך אנשים התייחסו אליה אז וכיצד החברה נראית כיום.

והחלק הכי יפה בכל הסיפור הוא ש- IBM של היום היא חברה רווחית ובריאה יותר משהייתה אי פעם ולכן מביאה יותר תועלת לבעלי המניות שלה. אותו הדבר גם יקרה למיקרוסופט, רק השתמשו בלינוקס ואופן אופיס במקום התוכנות הקנייניות שלה ואל תבזבזו את הזמן בהפגנות. את השאר יעשה השוק.

אז נכון, ההחלטה של משרד החינוך לקנות ממיקרוסופט תוכנה באופן בלעדי במליונים רבים של דולרים ללא קיום מכרז לא משמחת אותי בכלל ואני חושב שזו החלטה אומללה. אבל מצד שני, אין כיום חברה בסדר גודל שדרוש לאופרציה כמו משרד החינוך לסמוך עליו שאיננה חברה שמקדמת תוכנה קניינית. האלטרנטיבה של משרד החינוך להסכם עם מיקרוסופט לא היתה לעבור לעבוד עם תוכנה חופשית אלא לעבור לעבוד עם חברות תוכנה קנייניות אחרות, כמו סאן, שחלק קטן מההיצע שלהם מבוסס אמנם על תוכנת קוד פתוח אבל הם דואגות לעטוף ולשווק אותו בעטיפה קניינית כובלת לעילא. לא היה מדובר בשחרור מהשליטה של ספק התוכנה אלא רק בהחלפה של האדון.

אם כבר, אני מעדיף שמשרד החינוך ושאר משרדי הממשלה יעשו את ההחלפה כאשר יהיה גוף מסחרי גדול ומבוסס מספיק לתמוך בהם. המצב הקיים בארץ הוא שגוף כזה אינו בנמצא. אבל אל תדאגו, המצב הזה לא ישאר לנצח. למעשה, הוא ישתנה בתוך השנתיים הקרובות בגלל קודפידנס ובגלל חברות אחרות בתחום שהמטרה שלהם היא להפוך להיות בדיוק סוג הגוף שאופרציה כמו משרד החינוך צריכה בשביל לעשות מעבר אמיתי לתוכנה חופשית.

ועד שזה יקרה, בואו נמשיך לעבוד על התוכנה שלנו כדי שתהיה טובה מספיק. לדוגמה, על ידי שליחת הצעות לפרוייקט בתמיכה של המקור ואיגוד האינטרנט הישראלי. תאמינו לי זה יעשה שינוי הרבה יותר מהותי וחשוב מאשר הפגנה.

גלעד

נהנית מהפוסט? ניתן להביע זאת בעזרת השארת תגובה ויצירת המשך דיון, או הרשמה לפיד ה-RSS וקבלת כל הפוסטים ישידות לקורא ה-RSS שלך.