Category Archives: כללי

מערכת היחסים בין ספק ולקוח היא עניין מורכב. בין ההזמנה או החוזה לבין המציאות משתרע אותו הפער שבין התיאוריה לפרקטיקה. ניהול נכון של הפער הזה הוא ההבדל בין לקוח מרוצה ללקוח מאוכזב.

מעשה שהיה כך היה: לקוח עבר שלנו פנה אלי בדיווח בעיה ברכיב תוכנה שסיפקנו לו בעבר. החוזה ביננו הסתיים זה מכבר ואיתו תקופת האחריות המוסכמת לתמיכה בבעיות שתומחרה כחלק מהחוזה.

זאת לא היתה הפעם הראשונה שהלקוח הפונה בשאלות תמיכה בקשר לפרוייקט שהסתיים מעבר לתקופת האחריות.. בעבר, ציינו כי תקופת האחריות חלפה אבל מלפנים משורת הדין ניסינו לסייע כמיטב יכולתינו והנה הלקוח פונה שוב.

עם זאת, הלקוח היה לקוח טוב – ההתנהלות מולו היתה נעימה, תשלומים הועברו בדרך כלל בזמן והוא תמיד היה מוכן להקשיב לקול ההגיון כאשר דרישותיו לא עלו בקנה אחד עם ההתחיבויות ההדדיות.

מה עושים? לתמוך בלקוח מעבר לתקופת האחריות למרות שהובהר לו שוב ושוב שעליו לרכוש תוכנית שירות והוא התעלם ובכל בעצם להפסיד כסף או לסרב לתמוך בו עד שייקנה תוכנית תמיכה ואז להסתכן בדיעה שלילית של לקוח שהשקענו משאבים רבים כדי לשמור אותו מרוצה עד עכשיו ולזרוק את הכסף שהושקע בכך לטמיון?

האמינו לי, זו איננה דילמה קלה.

בסופו של דבר, חזרתי והזכרתי ללקוח כי תמה תקופת התמיכה ועם זאת עניתי על שאלתו בקצרה והוספתי כי אשמח לחקור את הנושא לעומק אם ירכוש חוזה תמיכה.

האם היתה זאת הבחירה הנכונה? מי יודע… יתכן שלעולם לא אדע.

גלעד

חוק לא כותב קובע שאם אתה לא מבין על מה הפרסומת עשרים וחמש שניות לאחר ההתחלתה, סימן שזו פרסומת לחברת סלולר.

מה זה אומר? שחברות סלולר מספקות מצרך לא מובדל אחת מהשניה ולכן כדי לא להתחרות על מחיר בלבד הן מבדלות את עצמן על בסיס ערך מוסף פסיכולוגי שברובו מיוצר על ישי הפרסומת עצמה ולא מהות השירות.

במילים אחרות, הפרסומת עצמה והדימוי המנטלי שהיא מעוררת בנו היא חלק עיקרי במה שחברות הסלולר מוכרות לנו.

וזה אומר שהמוצר שהפרסומות שחברות הסלולר מוכרות לנו הוא ברובו הפרסומת עצמה.

מוזר, לא?

גלעד

היום ג'ף אטווד העלה בפודקסט StackOverflow את הטענה שקבועים מתמטיים, כמו Pi, אינם זקוקים ללוקליזציה.

מה שג'ף התייחס אליו הוא התהליך שבו מותאמת תוכנה שבמקור נכתבה לארץ או איזור מסויים (נגיד ארה"ב וקנדה) לארץ אחרת. התהליך קרוי לוקאליזציה והוא כולל תרגום של שפת הממשק כמו גם התאמות אחרות (לדוגמה שינוי של כיוון התפריטים מימין משמאל בעברית).

למעשה, רוב המוצרים התוכנה המודניים ופרוייקטי קוד פתוח משתמשים מראש בתשתיות תוכנה המיועדות לכך שניתן יהיה לבצע לוקליזציה לתוכנה בקלות, ובדרך כלל ללא תכנות מחדש על ידי פעולות כמו שמירה של מחרוזות טקסט וכותרות של כפתורים בממשק המשתמש וכיוצ"ב במין טבלה גדולה שמכילה ערכים לכל השפות שהתוכנה תומכת בהם.

לכאורה, הטענה של ג'ף הינה ברורה מאליה. ככל שידוע למדע המודרני הערך של Pi, כלומר היחס בין היקף המעגל לקוטרו אמור להיות זהה בכל מקום ביקום הידוע. לפחות זה מה שלמדתי בבית הספר היסודי.

אבל אני קיבלתי בדיוק ספר מדע פופלארי על תיאוריית המיתרים (לא קראתי עוד אז אני מעדיף לא להזכיר את השם) וזה גרם להרהר שאם אי פעם תמצא דרך לעבור ליקומים חלופיים (כמו שמתואר בעשרות ספרים, סרטים וסדרות מדע בדיוני) ונתחיל לפתח מסחר עם יקומים מקבילים נאלץ לפתח תשתית תוכנה ללוקליזציה של ערכים מתמטיים בסיסיים כמו Pi ו- e כדי לתמוך בכתיבה של תוכנות שקל לבצע להם לוקלזיציה ליקום החלופי.

שוו בנפשכם מן ספריית תוכנה שכזו, שמספקת מיני פונקציות לקבלת ערכים של קבועים מתמטיים ביקומים שונים. מן הסתם היא תכלול מיני פונקציות גנריות שלהם מספקים את הערך המבוקש (נגיד PI) ומזהה של היקום שבו נמצאים (לדוגמה EARTH_PRIME) והפונקציה תחזיר את הערך ביקום המבוקש.

כתיבתה של ספרייה כזאת, אם תדרש, עשויה להעלות אתגרים טכניים לא קלים,לדוגמה, יתכן שהתשובה הנכונה לגבי ערכו של Pi ביקום מסויים תהיה: "תלוי". ייתכן שהערך משתנה אקראית, או תלוי בגורמים נוספים (שונה בין לילות חסרי ירח ואלו עם ירח למשל, או בין ההמיספירה הדרומית לצפונית). אך האתגרים הטכניים הלא מבוטלים הללו עשוים להתגמד מול האתגרים הפוליטיים הכרוכים בכתיבת ספריה כזאת – איך קוראים לכל יקום?

לכאורה, כל אלו בעיות אקדמיות לחלוטין שאינן דורשות הרהור שני שכן, כידוע, אנחנו לא יודעים עדיין כיצד לחצות את הדרך ליקומים חלופיים ולמעשה אין אנו בטוחים כלל ועיקר שאלו קיימים. אבל לתקיפה של בעיות תאורטיות לחלוטין יש נטייה היסטורית מתועדת היטב להפוך לשימושיות לפתע ולפעמים במקומות לחלוטין לא צפויים, ראו לדוגמה את המקרה של גיאומטריה לא אוקלידית.

תחומי מדע ועיסוקים קשורים אחרים בהחלט נערכים לעתיד לבוא. מדעי הרוח מקיימים מזה עשרות בשנים דיון ער ומרגש באפשרויות עתידיות, תחת הג'אנר הסיפרותי הקרוי מדע בדיוני ופיסיקאיות תיאורטיות אינן נרתעות מלבסס תיאוריות שלמות על תאורמות שלא הוכחו עדיין.

האם מדע התוכנה והפרקטיקה הסובבת אותו צריכים גם להתחיל לחשוב על העתיד? אולי זה הזמן למובטל הי טק משועמם לפצוח בפרוייקט קוד פתוח חדש ולנסות לייצר את גרסה 0.1 אותה של אותה ספריה ללוקלזציה יקומית (בהעדר שם אחר) של תוכנה. אמנם, קיים ספק רב בשימושיות של תוכנה כזאת ואף יש סיכון לא מבוטל שהמתכנת האומלל יזרק אחר כבוד לתא מרופד עם היוודע לסביבתו הקרובה דבר עיסוקו, אבל מה לא עושים למען המדע?

גלעד

נ.ב. אם מישהו כותב כזאת ספריה אנא עדכנו אותי ואל תשכחו לספר גם לג'ף אטווד. נקודות בונוס על תצלום של הפרצוף שלו כאשר הוא קורא לראשונה על קיום הספריה 

סיליקון גרפיקס פשטה את הרגל ונמכרה עבור 25 מיליון דולר והחזר חובותיה בנות חצי מיליארד דולר ל- Rackable. איך נפלו גיבורים. בזאת מגיעה לקיצה סאגה כואבת שבמסגרתה כל מקום עבודה שעבדתי בו (לא כולל עבודות סטודנטים  נסגר, נמכר ולפעמים שניהם:

חברת גיט'קו נמכרה ב- exit מרשים למיקרוסופט, אבל לפני מספר חודשים זו האחרונה החליטה לזכור את היחידה העסקית שבה היו מועסקים רוב עובדי ג'יטקו לשעבר.

חברת קגור נטוורקס נמכרה לג'וניפר וקו המוצרים שלה בוטל מעט אחר כך (אבל הצוות המקורי של קגור חי קיים ומועסק בשמחה בג'וניפר).

והסטארט אפ קלאסטרס, שהיה לי איתו רומן תעסוקתי קצר אבל סוער, סגר את שעריו מוקדם יותר השנה.

אני אומר לכם, אני רוצח מקומות עבודה. טוב שפתחתי אחד משלי 

גלעד

אני: "שלום, קיבלתי במתנה את ה- DVD הזה והוא מסרב להתנגן בנגן ה- DVD שלי. אפשר להחליף אותו בבקשה?", מושיט למוכרת פתק החלפה ואת ה- DVD באריזתו הפתוחה.

מוכרת: "אין בעיה", מורידה עותק זהה של אותו DVD סגור באריזה ממדף לידה ומוסרת לי אותו.

אני: "הממ… אפשר אולי להחליף למשהו אחר או לקבל זיכוי במקום?"

מוכרת: "מצטערת, אבל אי אפשר מפני שפתחת כבר את אריזת ה- DVD" ומושיטה לי חזרה את פתק ההחלפה.

לא יכולתי להמציא את זה גם אם הייתי מנסה.

גלעד

עבר הרבה זמן מאז שכתבתי לאחרונה ואני מאשים את טוויטר. כששמעתי לראשונה על טוויטר חשבתי שזה רעיון הזוי ולא מוצלח. מי רוצה לפרסם בלוג שמוגבל ל- 140 תווים? עכשיו אני קצת יותר מבין וגם מכור. הנה, אפילו הפוסט הזה קצר מספיק להיות צוויץ בטוויטר 

גלעד

לבקשת הקהל, המדריך הבא מסביר כיצד להתקין תמיכה עברית על ה- G1 עם הרשאות מנהל מערכת (root) או ADP1 (טלפון הפיתוח שאפשר לקנות מגוגל).

עדכון: הוראות המדריך עודכנו כדי להתגבר על בעיה עם ההפצה המקורית שבאה עם ADP1 (אם ההוראות בגרסה הקודמת לא עבדו לכם, נסו את ההוראות החדשות) ונוספו לו תמונות מסך.

אבל לפני שנתחיל – אזהרה חמורה! המדריך המובא כאן הוא לידיעה בלבד. ביצוע של הפקודות המפורטות כאן עלול להשמיד את הטלפון שלכם באופן קבוע תוך כדי אובדן כל המידע השמור בו, או גרוע מכך. כל שימוש במדריך וההוראות הכתובות בו נעשה על אחריותכם האישית בלבד. עם המשך הקריאה במדריך אתם מקבלים על עצמכם את האחריות לכל תוצאה אפשרית, סבירה או בלתי סבירה של השימוש במידע השמור בו ופוטרים את כותב המדריך ואת המפרסם אותו מכל אחריות באשר היא.

שימו לב, כי המדריך הזה אינו מסביר כיצד להשיג הרשאות מנהל מערכת. ההמלצה האישית שלי היא פשוט לרכוש ADP1 במקום G1. כמו כן, המדריך מפרט את הדרך הפשוטה (דורשת הכי פחות ידע) ולאו דווקא המהירה או הקלה ביותר. מוכנים? יופי אז בואו נתחיל…

המצרכים

טלפון בעל גישת מנהל מערכת (root). לא חשוב אם ADP1 או G1.

כרטיס sd שמגיע עם הטלפון (אבל אין צורך להוציא אותו ממקומו).

כבל USB שמחבר את האנדרואיד למחשב, שמגיע עם הטלפון.

מחשב אישי עם חלונות, מק או לינוקס.

תוכנת UnZip כלשהיא.

תוכנת ה- Terminal Emulator של Hello Android.

את קובץ הפונטים עם עברית לאנדרואיד.

ל- Windows 32bit בלבד, ייתכן שצריך גם את driver ל- USB מגוגל.

תוכנת המקלדת הוירטואלית a12keys של חברת ShSh. ההכנות ראשית חוכמה, יש להוריד ולהתקין את תוכנת ה- Terminal Emulator ואת תוכנת המקלדת הוירטואלית a12keys. הדרך הקלה ביותר לביצוע משימה זאת היא פשוט לפתוח את יישום ה- Market על הטלפון, להקיש עם Search, לכתוב "terminal", מהרשימה המוצעת לבחור את "Terminal Emulator" ובמסך הבא להקיש על Install ואז לחזור על התהליך עם a12keys.

בסיום ההתקנה יתווספו לכם שתי תוכנות חדשות: ה- Terminal Emulator. כשתפתחו אותו תקבלו מסך פקודה של אנדרואיד (ללא טכניים שמביננו זה קצת יכול להזכיר חלון Dos של חלונות למרות שמדובר ב- shell של לינוקס כמובן.) ותוכנת מקלדת וירטואלית שמאפשרת להקליד עברית. שימו לב שהמקלדת הוירטואלית מראה עברית, אבל לא תוכלו עדיין בשלב זה לקרוא טקסט עברית בשאר היישומים.

הפעולה השנייה שיש לבצע היא להוריד את קובץ הפונטים עם עברית לאנדרואיד, שמכיל פונטים לטלפון ששונו על ידי כדי לכלול אותיות בעברית בנוסף לפונט המקורי. האותיות העבריות נלקחו מפונט חופשי אחר בשם דג'ה-וו ולמי שמעוניין בתוך קובץ ה- Zip יש קובץ עם הרשיון וזכויות היוצרים המדויקות.

לבסוף, משתמשי חלונות 32 ביט בלבד, יתכן שיצטרכו להתקין את הדרייבר לחלונות (לא ברור לי כרגע עם יש צורך בדרייבר לשימוש ב- Debug Bridge בלבד או לכל גישת USB). עד כאן ההכנות.

העתקת הקבצים

חברו את קבל ה- USB לאנדרואיד ולתקע USB פנוי במחשב. האנדרואיד ישמיע צליל ובסרגל הכלים (הפס למעלה) יופיע icon של USB.

גררו את סרגל הכלים למטה לגלות את מסך ההודעות ותראו הודעה חדשה שמבשרת לכם על חיבור USB חדש. ליחצו על ההודעה. במסך שיופיע ביחרו ב- "Mount" כדי לאשר כי אתם רוצים לאפשר ל- PC לגשת לקבצים שעל כרטיס ה- SD שבטלפון.

בשלב זה מערכת ההפעלה שלכם צריכה לבשר לכם שהיא רואה כונן נוסף שמחובר דרך USB. פיתחו אותו. פיתחו את קובץ הפונטים עם עברית לאנדרואיד והשתמשו בתוכנת Zip לפרוש את תכולת הקובץ לתוך כונן ה- USB.

שימו לב! חייבים לשים את תוכן ה- Zip לכונן ולא להעתיק את ה- Zip עצמו. עם זאת, תוכלו לשים את תוכן ה- Zip בתיקיה עם שם כרצונכם שתיצרו בתוך הכונן. בסיום ההעתקה, בצעו כל פעולה שנדרשת לניתוק כונן USB במערכת ההפעלה שלכם (לינוקס: בצעו unmount, אני מנחש שגם במק, אין לי מושג מה עושים בחלונות) וכאשר מערכת ההפעלה מאשרת לכם לעשות כן, נתקו את קבל ה- USB מהמחשב והטלפון.

עד כאן הפעולות שיש לבצע על ה- PC. ההתקנה את הפעולות הבאות יש לבצע על הטלפון עצמו: ראשית, הפעילו את תוכנת הטרמינל Terminal Emulator שהתקנו בשלב ההכנות. תקבלו מסך בצבע כחול עם סימן $ קטן בחלק שמאלי העליון של המסך.

כעת, פיתחו את המקלדת של הטלפון והקלידו במדויק את הפקודה הבאה והקישו Enter בסיומה: su אתם אמורים לראות סימן # קטן מתחת ל- $. כל תגובה אחרת אומרת שאין לכם הרשאות מנהל מערכת (root) ולא תוכלו להתקין את העברית. כעת הקלידו את הפקודות הבאות במדויק והקישו Enter בסוף כל שורה:

mount -o rw,remount -t yaffs2 /dev/block/mtdblock3 /system

cat /sdcard/DroidSans-Bold.ttf > /system/fonts/DroidSans-Bold.ttf

cat /sdcard/DroidSansMono.ttf > /system/fonts/DroidSansMono.ttf

cat /sdcard/DroidSans.ttf > /system/fonts/DroidSans.ttf

cat /sdcard/DroidSerif-Bold.ttf > /system/fonts/DroidSerif-Bold.ttf

cat /sdcard/DroidSerif-Regular.ttf > /system/fonts/DroidSerif-Regular.ttf

reboot

בסיום הפקודות הללו הטלפון יאתחל את עצמו. עם עלייתו מחדש הפונט אמור להיות מעודכן ותוכלו לראות טקסט עברי בכל אחד מהאפליקציות, ללא שיבושים בטקסט אנגלי או אחר. לכתיבת עברית, הריצו את תוכנת a12keys ובחרו בעברית (אות ע בממשק), הקלידו את הטקסט בתוכנה ובסיום הקישו על Menu ואז Copy To Clipboard, חיזרו ליישום שבו רציתם לכתוב ובצעו Paste (לחיצה על Menu ו- v ביחד). כעת כם תוכלו למחוק את הקבצים מכרטיס ה- SD, אין בהם עוד צורך.

בהצלחה ותודה לכל הכותבים ב- iAndroid.co.il על העצות, התוכן, ל- ShSh על תוכנת המקלדת הוירטואלית, וכמובן, תודה לגוגל על אנדרואיד

נו, אז בשעה טובה ומוצלחת קיבלתי את ה- ADP1 שמריץ את מערכת ההפעלה לטלפונים סלולריים פתוחת הקוד ומבוססת הלינוקס אנדרואיד. ה- ADP1 הוא גרסת הטלפון למפתחים שגוגל מוכרת, בניגוד לגרסה המסחרית הרגילה (G1) שנמכרת בחנויות. השוני העיקרי הוא שהטלפון פתוח לקבלת שינויים ועדכונים מכל צורה ללא צורך ב- jail breaks למינהם ומאחר שהמערכת ההפעלה פתוחת קוד זה מאפשר לעשות כל מה שרוצים עם הטלפון.

רושם ראשוני אחרי כמה ימי שימוש: אני מכור לחלוטין. אולי זה לא IPhone, אבל זה ממש ממש נחמד. נתתי ל- ADP1 שלי כרטיס SIM עם תוכנית DATA נדיבה ועכשיו יש לי חיבור אינטרנט זמין תמיד. כל הפגישות, דוא"ל, טוויטר, וויקיפדיה, פייסבוק וכמובן SSH זמינים תמיד, always on. ההרגשה מבחינתי היא כמו לעבור מחיבור dial up לחיבור קבוע. אבל הקטע המגניב באמת הוא הרגע שבו אני פותח את הטרמינל ל- shell על הטלפון. הממ… iptables? כן! יש לי Firewall על הטלפון הסלולרי 

מש שכן, הבחירה בטלפון עם מערכת הפעלה פתוחה הוכיחה את עצמה מיד.כל אותם דברים שגוגל לא סיפקה באנדרואיד ושהם מעבר לאפליקציות שאפשר להוריד לטלפון משוק האפליקציות של גוגל, ניתנת להעשות עם קצת מאמץ וקוד פתוח. לדוגמא:

הגרסה הנוכחית של אנדרואיד לא תומכת בעברית, אפילו לא לקריאה בלבד. לכן משימתי הראשונה היתה הוספת תמיכה שתאפשר קריאה בעברית לפחות במערכת. ראשית חוכמה שמתי לב שבכל מקום (web, דוא"ל וכיוצ"ב) שבו אמורים להופיע אותיות בעברית מופיעים ריבועים, אך שפות זרות אחרות (יפנית ורוסית לדוגמה) כן הוצגו נכון. זה גרם לי להניח כי אנדרואיד מכיל תמיכה ביוניקוד, אבל הפונטים הכלולים במערכת ההפעלה אינה מכילים את התוים העבריים. חיפוש מהיר ברשת (החברה מ- iAndroid עשו עבודה טובה) הראה שאני צודק – אנדרואיד מגיע עם משפחת פונטים בשם דרוייד, שפותחו על ידי חברה שמתמחה בתחום במשך שנתיים תמימות, אבל הוא אינו כולל תווים בעברית. אנשים טובים ברשת דיווחו שניתן להחליף את הפונט הדרואידי בפונט אחר (אריאל או דג'ה-וו, לדוגמה) שמכיל גליפים עבריים, אבל התוצאה היא שכל הממשק של הטלפון מוחלף לפונט אחר וישנם יישומים מסויימים שהדבר גורם להם שיבוש בתצוגה.

נו, זה היה קל, כמעט קל מדי: הורדתי את משפוחת פונטי הדרואיד מהאתר של גוגל ואת פונט דג'ה-וו מהאתר שלו, שמתי לב שלשניהם רשיונות חופשיים תואמים ועשיתי מיקס: בעזרת תוכנת FontForgeביצעתי השתלה של הגליפים העבריים שהיו כלולים בדג'ה-וו בתוך הפונט י הדרואיד והתוצאה היא פונט דרואיד מקורי שכולל גם את הגיליפים העבריים. העלתי את זה לטלפון וזה נראה ועובד מצויין. הנה הדרואיד המשופצר שלי למי שרוצה: HebDroid.

המשימה השניה שלי היתה להשיג tethering עם הטלפון. למי שלא מכיר את המונח, הכוונה לכך שהטלפון יספק חיבור רשת למחשב נייד דרך Bluetooth. מאחר שה- SIM שהכנסתי לטלפון עם תוכנית  ה- DATA הנדיבה היה זה שבמקור השתמשתי בו למודם הסלולרי שבו השתמשתי היה לי חשוב להיות מסוגל לקבל חיבור רשת דרך הטלפון כדי שלא אצטרך לפרק את הטלפון כדי להוציא את כרטיס ה- SIM בכל פעם.

אנדרואיד אכן מגיע עם תמיכה ב- Bluetooth למטרות שמע (אוזנייה למשל) אבל אין תמיכה בנוייה בפרופיל של PAN, עדיין, למרות שגוגל מבטיחים את הפיצר לגירסאות הבאות של התוכנה – אבל מי רוצה לחכות? שוב למרבה המזל, מאחר שמדובר בלינוקס כל מה שצריך זה לקמפל את המודול הנכון, להוסיף כמה חוקי NAT ל- IPtables (כבר הזכרתי שהטלפון שלי מגיע עם firewall מובנה?  והכל עובד.הנה ההוראות מדוייקות איך לעשות את זה למי שמעוניין.

מה הצעד הבא? כנראה חיבור VoIP. ישנן טענות עיקשות שכדי לרצות את חברות הסלולר גוגל דאגה שיהיה זה "בלתי אפשרי" לתמוך ב- VoIP אנדרואיד. עדיין לא ברור לי שזה באמת נכון ואני חושד שכל מה שזה אומר שאי אפשר לבנות יישום VoIP על בסיס ממשק ה- Java לפיתוח אפליקציות אבל שכן אפשר לעשות את זה אם כותבים לממשק הלינוקסי. אנחנו נראה.

וכן דורון, רק כדי לחסוך לך את התגובה, אני יודע שגם ה- OpenMoko מגיע עם Firewall. זה בסדר, זה שאחד טוב לא אומר שהשני רע 

גלעד

יש לנו הרצאה מגניבה במיוחד בהרצלינוקס השבוע. כל כך מגניבה שאני רוצה להקדיש לה פוסט מיוחד כדי שכולם ידעו – איך בונים בית חכם עם לינוקס וקוד פתוח.

את המרצה, יונתן קופל, פגשתי לגמרי במקרה (תודה ליאור  וגיליתי שהוא בנה בית חכם מבוסס לינוקס וקוד פתוח ופשוט התחננתי שיבוא לספר לנו איך ומה ולמרבה השמחה הוא הסכים.

אז תרשמו: יום חמישי, שש וחצי בערב, רחוב משכית 27 בהרצליה פיתוח במכללת הי-טק. חניה חינם והקפה והעוגיות עלינו. רק תגיעו בקבלה שאתם באים לקבוצת הלינוקס. ומי שרוצה פרטים על המפגשים הבאים ומפה יש הכל באתר.

גלעד