היום ג'ף אטווד העלה בפודקסט StackOverflow את הטענה שקבועים מתמטיים, כמו Pi, אינם זקוקים ללוקליזציה.
מה שג'ף התייחס אליו הוא התהליך שבו מותאמת תוכנה שבמקור נכתבה לארץ או איזור מסויים (נגיד ארה"ב וקנדה) לארץ אחרת. התהליך קרוי לוקאליזציה והוא כולל תרגום של שפת הממשק כמו גם התאמות אחרות (לדוגמה שינוי של כיוון התפריטים מימין משמאל בעברית).
למעשה, רוב המוצרים התוכנה המודניים ופרוייקטי קוד פתוח משתמשים מראש בתשתיות תוכנה המיועדות לכך שניתן יהיה לבצע לוקליזציה לתוכנה בקלות, ובדרך כלל ללא תכנות מחדש על ידי פעולות כמו שמירה של מחרוזות טקסט וכותרות של כפתורים בממשק המשתמש וכיוצ"ב במין טבלה גדולה שמכילה ערכים לכל השפות שהתוכנה תומכת בהם.
לכאורה, הטענה של ג'ף הינה ברורה מאליה. ככל שידוע למדע המודרני הערך של Pi, כלומר היחס בין היקף המעגל לקוטרו אמור להיות זהה בכל מקום ביקום הידוע. לפחות זה מה שלמדתי בבית הספר היסודי.
אבל אני קיבלתי בדיוק ספר מדע פופלארי על תיאוריית המיתרים (לא קראתי עוד אז אני מעדיף לא להזכיר את השם) וזה גרם להרהר שאם אי פעם תמצא דרך לעבור ליקומים חלופיים (כמו שמתואר בעשרות ספרים, סרטים וסדרות מדע בדיוני) ונתחיל לפתח מסחר עם יקומים מקבילים נאלץ לפתח תשתית תוכנה ללוקליזציה של ערכים מתמטיים בסיסיים כמו Pi ו- e כדי לתמוך בכתיבה של תוכנות שקל לבצע להם לוקלזיציה ליקום החלופי.
שוו בנפשכם מן ספריית תוכנה שכזו, שמספקת מיני פונקציות לקבלת ערכים של קבועים מתמטיים ביקומים שונים. מן הסתם היא תכלול מיני פונקציות גנריות שלהם מספקים את הערך המבוקש (נגיד PI) ומזהה של היקום שבו נמצאים (לדוגמה EARTH_PRIME) והפונקציה תחזיר את הערך ביקום המבוקש.
כתיבתה של ספרייה כזאת, אם תדרש, עשויה להעלות אתגרים טכניים לא קלים,לדוגמה, יתכן שהתשובה הנכונה לגבי ערכו של Pi ביקום מסויים תהיה: "תלוי". ייתכן שהערך משתנה אקראית, או תלוי בגורמים נוספים (שונה בין לילות חסרי ירח ואלו עם ירח למשל, או בין ההמיספירה הדרומית לצפונית). אך האתגרים הטכניים הלא מבוטלים הללו עשוים להתגמד מול האתגרים הפוליטיים הכרוכים בכתיבת ספריה כזאת – איך קוראים לכל יקום?
לכאורה, כל אלו בעיות אקדמיות לחלוטין שאינן דורשות הרהור שני שכן, כידוע, אנחנו לא יודעים עדיין כיצד לחצות את הדרך ליקומים חלופיים ולמעשה אין אנו בטוחים כלל ועיקר שאלו קיימים. אבל לתקיפה של בעיות תאורטיות לחלוטין יש נטייה היסטורית מתועדת היטב להפוך לשימושיות לפתע ולפעמים במקומות לחלוטין לא צפויים, ראו לדוגמה את המקרה של גיאומטריה לא אוקלידית.
תחומי מדע ועיסוקים קשורים אחרים בהחלט נערכים לעתיד לבוא. מדעי הרוח מקיימים מזה עשרות בשנים דיון ער ומרגש באפשרויות עתידיות, תחת הג'אנר הסיפרותי הקרוי מדע בדיוני ופיסיקאיות תיאורטיות אינן נרתעות מלבסס תיאוריות שלמות על תאורמות שלא הוכחו עדיין.
האם מדע התוכנה והפרקטיקה הסובבת אותו צריכים גם להתחיל לחשוב על העתיד? אולי זה הזמן למובטל הי טק משועמם לפצוח בפרוייקט קוד פתוח חדש ולנסות לייצר את גרסה 0.1 אותה של אותה ספריה ללוקלזציה יקומית (בהעדר שם אחר) של תוכנה. אמנם, קיים ספק רב בשימושיות של תוכנה כזאת ואף יש סיכון לא מבוטל שהמתכנת האומלל יזרק אחר כבוד לתא מרופד עם היוודע לסביבתו הקרובה דבר עיסוקו, אבל מה לא עושים למען המדע?
גלעד
נ.ב. אם מישהו כותב כזאת ספריה אנא עדכנו אותי ואל תשכחו לספר גם לג'ף אטווד. נקודות בונוס על תצלום של הפרצוף שלו כאשר הוא קורא לראשונה על קיום הספריה 