מניה דיפרסיה בשרות העסקים
הנציג שלנו ביפן עסוק מהבוקר בשדרוג קריטי אצל לקוח וכמובן שדברים לא עובדים. אין אפשרות להתחבר מרחוק, התקשורת עוברת דרך מתווך לצרכי תרגום שנמצא פיזית כמה אלפי קילומטרים מהנציג, אנשי אבטחת המידע של הלקוח לא נותנים לנו להוציא נתונים חיוניים לצורך דיבוג הבעיה, המפתח הראשי יוצא מחר לחופש של חודשיים ויש לו דברים חשובים יותר לעשות עכשיו ובגלל הבדלי השעות אתר הלקוח עומד להיסגר ויזרקו את הנציג המקומי שלנו משם עוד כמה דקות. כשהצלחנו סופסוף לקבל עותק של מאגר המידע מהלקוח והתקנו אותו בשרת המקומי כמובן שהכל עובד פה חלק.
מצב רוח: דכאון, עובר באובססיביות על רס"ס שלא קראתי כבר שנתיים בנסיון להסיח את דעתי בזמן שאני מחכה לחדשות, חושב בעגמומיות על חוסר היכולת שלי, מתגעגע לילדות שלי, רוצה להתקשר לאשתי לקטר אבל לא רוצה לשגע אותה.
עברו עשר דקות…
הנציג המקומי הצליח לשלוח לנו את הדו"ח של תוכנית הבדיקה שהכנו מבעוד מועד, עיון קצר חשף שם קובץ עם תווים לא חוקיים בעליל שהקפיצו את הפיוז לתוכנית שלנו. כנראה שאנחנו יודעים מה הבעיה, למרות שהנציג המקומי חייב כבר לעזוב את המקום.
מצב רוח: אושר, שמחה, תחושות של חמימות כלפי העולם. בטחון ביכולת שלי לפתור את הבעיה.
בעולם האמיתי, שום דבר לא השתנה במשך עשר הדקות הללו.
המח האנושי הוא באמת דבר מצחיק לפעמים.
הייתי חושב שאני הפסיכי, אבל אני יודע משיחות עם יזמים אחרים ששינוי המצב רוח הקיצוניים האלה מאוד אופייניים. לעסק קטן, כל דבר נראה הרה גורל, למרות שבסופו של דבר גם הגבעות וגם העמקים אינם כאלה חשובים כמו שזה נראה.
הלוואי שאני אצליח לזכור את זה בפעם הבאה. כנראה שלא…
גלעד
פאנל בגרג'
אתמול התקיים הפאנל "קוד פתוח בר-קיימא" בגרג' הגיקים שעליו כתבתי לפני מספר ימים. היה מגניב ביותר. זה היה הביקור הראשון שלי בגרג' והחלטתי שאני אוהב מאוד את המקום, מין הכלאה בין חדר במעונות של תלמיד מכללה אמריקאי לסדנה של פרופסור משוגע לאפסנאות של בסיס של חיל הקשר.
חברי הפאנל המכובדים, כמו גם צביקה נטר הגיעו שעה לפני כולם כדי לסדר ואחרי התלבטות קצרה החלטנו להוציא את הכיסאות, ספא, מערכות סטראו ומקרן לחצר האחורית ולקיים את האירוע בחוץ ולמזלנו מזג האוויר שיתף פעולה. הקרנו את הפרזנטציות על הקיר האחורי של הגרג' שצבע לבן.
הגיעו הרבה אנשים, יותר משצפיתי ולמרבה השמחה חוץ מהחשודים הרגילים שמגיעים לכמעט כל ארוע בנושא (שאני תמיד שמח לפגוש…) ראיתי גם הרבה פרצופים חדשים וזה היה נפלא והאווירה הזכירה את הפגישות הראשונות של משוגעי הלינוקס בארץ, לפני עידן המסחור ומושיק עפייה.
הפאנל עצמו התחיל בשמונה אחרי חצי שעה של שמוזינג (והמתנה לשמש שתשקע כדי שיוכלו לראות את המקרן) והתחלק לפרזנטציה קצרה שכל אחד הכין (שהיתה כמובן ארוכה מדי - הזהרתי אותך שזה מה שיקרה מושון) ולפאנל פתוח.
במהלך הפאנל עלו גם רעיונות יפים כיצד דווקא החוסרים בפרוייקט קוד פתוח מתחיל אבל מבטיח הם בעלי ערך מפני שהם מושכים בעלי עניין לכסות את ה"חורים" ועל ידי כך להרוויח (כספית או אחרת) מעזקה לפרוייקט בצורה שבלתי אפשרית בפרוייקט ששואף לצאת "מושלם" - מה שנותן אולי הסבר לאתוס של "שחרר מוקדם, שחרר לעיתים קרובות" של הקוד הפתוח ומעורר מחשבות על החיבור של עולם הקוד הפתוח על הקונספט של Worst is better של ריצ'ארד גבריאל וזה נושא שנראה לי שעוד לא מיציתי, אז צפו לפוסטים נוספים בעניין כאן.
צילמתי כמה תמונות מהאירוע שאפשר לראות בפליקר ומי שרוצה את המצגת הקצרצרה שלי, הנה היא כאן, באדיבות Scribd המצוין:
אז תודה לכולם ובמיוחד למושון על ההזמנה ולצביקה נטר ושאר חברי הגרג' על האירוח המצויין.
גלעד
