חוק לא כותב קובע שאם אתה לא מבין על מה הפרסומת עשרים וחמש שניות לאחר ההתחלתה, סימן שזו פרסומת לחברת סלולר.
מה זה אומר? שחברות סלולר מספקות מצרך לא מובדל אחת מהשניה ולכן כדי לא להתחרות על מחיר בלבד הן מבדלות את עצמן על בסיס ערך מוסף פסיכולוגי שברובו מיוצר על ישי הפרסומת עצמה ולא מהות השירות.
במילים אחרות, הפרסומת עצמה והדימוי המנטלי שהיא מעוררת בנו היא חלק עיקרי במה שחברות הסלולר מוכרות לנו.
וזה אומר שהמוצר שהפרסומות שחברות הסלולר מוכרות לנו הוא ברובו הפרסומת עצמה.
מוזר, לא?
גלעד